ת"ק 1310-04-13 חסן נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ ואח'

בישיבה אשר התקיימה בפני ביום 29.9.14 , הודיעו בעלי הדין, על הסכמתם למתן פסק הדין לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט[נוסח משולב] התשמ"ד- 1984, לאחר הבאת ראיות ושמיעת סיכומים בעל-פה.

שמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם ובמוצגים שהגישו הצדדים

ושקלתי את כלל השיקולים שבית המשפט רשאי לשקול בפוסקו לפי סעיף 79 א לחוק בתי

המשפט, על יסוד כל אלה, ובהתאם להסכמת הצדדים כאמור לעיל, מצאתי כי האחריות לתאונה מונחת לפתחה של של נתבעת 2 , ואנמק בקצרה:

התאונה ארעה בצומת דרכים , אשר מעיון בתמונות ממוקם באיזור מגורים ממנו לא ניתן ללמוד מהו ציר הנסיעה הראשי.

זאת ועוד , כעולה מן התמונות שהוגשו ומעדויות הנהגות אין עוררין כי המדובר בצומת שאינו צומת מרומזר , ומכאן חלה חובת זהירות מוגברת על התובעת והן על נתבעת 2.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים התרשמתי כי גרסתה של התובעת מהיימנה עליי , ולפיה הנתבעת 2 היא שלא נתנה את דעתה לרכב התובעת ונכנסה לצומת במהירות גבוהה תוך שלא נתנה דעתה לרכבים הבאים מימינה.

עוד מקובלת עליי טענת התובעת לפיה עת הבחינה נתבעת 2 ברכב התובעת האיצה את נסיעתה ולא בלמה , ומשכך נפגע רק חלקו האחורי של רכבה.

יחד עם זאת הנני סבורה כי באם התובעת הייתה נוהגת במהירות מותאמת לתוואי הדרך תוך שלוקחת היא בחשבון כי יכול ורכבים מצד שמאל של נתיב נסיעתה יבקשו להשתלב בכביש , היתה יכולה לבלום , ובכך למנוע את התאונה.

מכאן , הנני סבורה כי האחריות לתאונה הינה לחובת נתבעת 2 תוך שלתובעת אשם תורם בקרות התאונה בשיעור של 30% .