ת"ק 12985-11-13 ימהרן ברגמן נ' אלפר(אסיר)

תובענה הנוגעת לאספקת סלע שיש ושירותים נלווים במסגרת הקמת אנדרטה לבקשת התובעת במסגרת הנצחת בעלה ז"ל.

על פי המתואר בכתב התביעה, לאחר פטירת בעלה, ביקשה להקים אנדרטה להנצחתו, לאחר שנפטר בחודש אוגוסט 2011. במסגרת זאת פנתה התובעת לנתבע, בעליו של בית עסק העוסק באספקת שיש וייצור מצבות, וסוכם על תשלום כולל של 7,900 ש"ח עבור הכנת אבן זיכרון, הובלתה והתקנת האנדרטה, התשלום בוצע עם קבלת התוצר.

מפרטת התובעת, כי לאחר קבלת התוצר המוסכם, בשל התנגדות הרשות המקומית להצבת אבן בפינת זיכרון (בגודל שאינו תואם את המפרט המאושר על ידי הרשות המקומית), נאלצה התובעת לפעול להחלפת אבן הזיכרון באבן זיכרון קטנה יותר, וביקשה להחזיר את סלע השיש לנתבע, על מנת שסלע השיש הגדול יימכר הלאה. טענת התובעת הינה כי הנתבע הבטיח לה כי הוא מקבל את סלע השיש למשמרת, לצורך מכירתו הלאה והשבת התמורה אשר תתקבל בשל כך לידי התובעת.

התובעת ציינה כי פנתה לתובע מספר פעמים על מנת לברר האם סלע השיש נמכר, ובכל פעם נדחתה בלך ושוב, וכאשר הגיעה לבית העסק על מנת לראות היכן מונח סלע השיש אשר הושב לנתבע, התברר לה כי סלע השיש נמכר, אולם לדבריה ציין הנתבע כי מצבו הכלכלי לא טוב ולכן השתמש בתמורה לצרכיו.

בהתאם דורשת כעת התובעת מאת הנתבע את העלות המשוערכת של סלע השיש (8,097 ש"ח), הוצאות שכ"ט ואגרות (כ- 1,500 ש"ח), ופיצוי בגין עגמת הנפש בסך 5,000 ש"ח.

הנתבע השיב לטענות התובעת, ולדבריו יש לזכור כי מחיר הברוטו של העסקה אינו ראוי להשבה, שכן היו עלויות לעסקה (מס ערך מוסך ועלויות נלוות אחרות), וכן טען להוצאות ניכרות בהתקנת פינת הזיכרון – הובלה, עבודות ביטון, התקנת אותיות עופרת, ולצורך מכירתה היה צורך בחיתוך נוסף ובהקטנת הסלע על מנת שהוא יהיה ניתן למכירה.