גדיש נ' סוכנות לביטוח כללי 2010 בע"מ

 בפניי תביעה בגין הפרשי נזקים שנגרמו לרכב התובע בעקבות תאונת דרכים מיום 3.1.15.

לטענת התובע, בעקבות תאונת דרכים בה נפגע רכבו מרכב צ"ג, שילמה לו הנתבעת את מירב הנזקים, אך סירבה לשאת בעלות החלפת חיישני רוורס שנפגעו בתאונה וכן הפחיתה משכר טרחת השמאי שהושב לו.

הנתבעת אינה חולקת על העובדה כי לא שילמה את מלוא נזקי התאונה, אך לטענתה, כיוון שהנזקים לחיישני רכב התובע לא פורטו בחווה"ד המקורית ולא הובא לכך הסבר, אין קשר סיבתי בין התאונה לבין הנזק שנגרם להם.

לאחר שבחנתי את כתבי הטענות ונספחיהם והקשבתי לטענות שהעלו הצדדים בעת הדיון, לא מצאתי כי על הנתבעת להשיב לתובע את הנזקים להם הוא טוען, מלבד הפרשי שכר טרחת השמאי וזאת מן הנימוקים דלהלן:

1. בחוות הדעת המקורית מיום 22.1.15 לא נזכרת כל פגיעה בחיישני הרוורס. זאת למרות שחווה"ד מציינת כי הפגוש האחורי הוחלף יחד עם החיישנים.

   חזקה כי לו היו החיישנים פגועים, היה השמאי מתייחס לכך בחוות דעתו.

    

2. הרכב הוכנס למוסך יומיים לאחר התאונה ועל אף זאת, לא מצא התובע להפנות את תשומת לבו של השמאי לכך שחיישני הרוורס אינם תקינים.

    

3. בחוות דעתו המתוקנת מיום 23.2.15, מוסיף שמאי התובע את עלות הנזק שנגרם לחיישני הרוורס, אך מבלי שבדק אותם. למעשה, התוספת לחווה"ד מאשרת את עלותם של חיישני הרוורס ולא את הצורך בהחלפתם.