זינגר נ' פופוב ואח'

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ובהעדר הגנה.

עיינתי בבקשה ובאמור בה, בתגובה לבקשה ובאמור בה ובתיק שבפניי על כל המצוי בו.

הגישה הכללית של בתי המשפט כלפי ביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות ובהעדר כתב הגנה כבענייננו, הינה גישה ליברלית והדבר נכון במיוחד בבית משפט לתביעות קטנות, בו הצדדים אינם מיוצגים.

בשל נימוקי הבקשה, אין להסיק ממחדל המבקשים כי הם מזלזלים בהליכים המשפטיים.

בכתב הטענות שהוגש, פורטו הטענות ובשלב זה אין לומר שסיכויי המבקשים קלושים.

כפי שפסק בית המשפט המחוזי ברת"ק 12626/12/11 אליהו גרבי נגד יעל בן משה "אי ביטול פסק דין כמוהו כנעילת שערי המשפט בפני המבקשים, זאת תוך מניעת אפשרות קיום בירור ענייני והוגן של הנושא שבמחלוקת והכרעה בו על סמך ראיות של צד אחד בלבד. אין לשכוח, שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. בתי המשפט נזהרים ב"נעילת שערי המשפט", במיוחד לאור חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד במשפט הישראלי, ויש אף שרואים בה כזכות חוקתית של ממש".

בנסיבות אלו, מאחר ואין זה ראוי לסגור את דלתות בית המשפט בפני המבקשים ויש לאפשר להם "את יומם" בבית המשפט, אני מחליטה לבטל את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד ובהיעדר הגנה אך עם זאת לחייב את המבקשים, ביחד ולחוד, בהוצאות המשיבה שהתייצבה לדיון, הגיבה לבקשה וכעת בירור תביעתה נדחה למועד נוסף.

פסק הדין שניתן במעמד צד אחד ובהיעדר הגנה, מבוטל.

אני מחייבת את המבקשים, ביחד ולחוד, לשלם למשיבה הוצאות הבקשה ובזבוז זמנה בסך של 500 ₪.

סכום זה ישולם על ידי משלוחו בדואר רשום למשיבה תוך 30 יום מיום מתן ההחלטה.