לנדאו נ' ראלקו מוצרי צריכה בע"מ

לפני תביעה על סך 3,000 ₪.

בכתב התביעה נטען כי באפריל 2017 נרכש מקרר בעלות של 11,000 ₪, לו נותנת הנתבעת אחריות. בדצמבר, לאחר שדלת המקרר קיבלה מכה קלה מצלחת, התנפצה זכוכית הציפוי של הדלת.

בכתב ההגנה נטען כי השבר בדלת לא נכלל באחריות וכי על התובע לפנות לחברה שביצעה את הציפוי. התובע הזמין תיקון מחברה שלישית (טופ דיזיין) וכאשר נדרש לשלם למתקין טען כי על הנתבעת לשאת בעלותו (כ-1,400 ₪). הנתבעת טוענת כי מתמונות בית התובע ניתן ללמוד כי דלת המקרר נמצאת בסמוך לתנור ולארון וכי לא סביר שהנזק נגרם מפגיעת צלחת, כנטען.

בדיון חזרו הצדדים על טענותיהם.

התובע שב וטען כי זכוכית הציפוי של המקרר נשברה בעקבות נגיעה קלה של צלחת שהוצאה ממכשיר המיקרוגל הסמוך (ועל כך העידה גם רעייתו), וטען כי המתקין שבא לבצע את התיקון אף ציין כי צד הזכוכית היא נקודת התורפה שלה. התובע צירף אסמכתא לתשלום עבור התיקון לחברת טופ דיזיין בסך 1,404 ₪ והסביר כי סכום התביעה מורכב מהחזר של תשלום זה ומההפסדים שנגרמו לו ולרעייתו.

נציג הנתבעת טען כי את ציפוי הזכוכית ביצעה חברה אחרת, המבצעת שירות זה עבור מקררי הנתבעת, וכי הציפוי לא נכלל באחריות. הנציג חזר על הטענה כי שלוש הדלתות האחרות של המקרר לא ניזוקו אלא רק זו הסמוכה לתנור ולארון ומשכך – יתכן כי מקור הנזק בפגיעה בדלת התנור, למשל.

לתיק בית המשפט הוגשה גם תעודת האחריות אולם לא מצאתי בה כל התייחסות, לחיוב או במסגרת החרגה, למקרה ובו מצופה דלת המקרר בזכוכית. ישנה התייחסות לאיסור על שימוש בחומרי ניקוי על דלתות המקרר (ובציון "בעיקר נירוסטה") – אולם אין זה המקרה שלפני.