רייזנר נ' נתיב אקספרס - תחבורה ציבורית בע"מ ואח'

תביעה קטנה ע"ס 7,500 ₪ נגד חברת תחבורה ציבורית בשל אי עמידה בחובותיה.

כתב התביעה:

בכתב התביעה נטען כי במוצאי חג החנוכה 1.1.2017 ביקש התובע לנסוע מתחנת האוטובוס שברח' חזו"א פינת ר"ע מבני ברק לצפת בשעה 17:30; מדובר היה במוצאי היום האחרון של חנוכה. האוטובוס עבר בשעה 17:50 אך לא עצר מאחר שהיה מלא עד אפס מקום; התובע התקשר מיד לנתבעת למס' *3553 על מנת לברר אם יש תגבור; התובע הודיע לנציגי הנתבעת כי בתחנה ממתינים מעל 20 אנשים כאשר יש במסלול עשר תחנות נוספות; נציגי הנתבעת השיבו לו כי אין תגבור ושעליו לנסוע בקו 984 שאמור להגיע בשעה 18:30 – קו שנוסע דרך חצור; התובע השיב כי ברור שגם קו זה יהיה מפוצץ מאחר שמדובר במוצאי חנוכה ויש חופש וכל תלמידי בתי הספר נוסעים למרכז וזאת הוא יודע על סמך ניסיון השנה שעברה; התובע הודיע לנציגי הנתבעת כי אם לא ישלחו לאלתר תגבור תהיה לבטח קריסה; הוא ביקש שיקליטו את השיחה והנציגה ענתה "כמובן" ושזה יטופל מידית; התובע המשיך להתקשר לנציגי הנתבעת שניסו לבדוק מה קורה ובשעה 18:45 לערך חזרו עם תשובה כי אכן קו 984 התמלא בתחנה הראשונה וכי הם דואגים לזה ותוך 20 דקות יגיעו שני אוטובוסים; התובע הודיע לנציג כי ממתינים עכשיו כבר 60 אנשים בתחנה זו בלבד; בסוף ,בשעה 19:20 הגיע תגבור אחד אך גם הפעם האוטובוס היה מלא. עקב כך נאלץ התובע להמתין עד השעה 21:00 -שלוש וחצי שעות מעל הזמן המקורי; כל הזמן הזה המתין התובע בקור עם 4 ילדים קטינים ומזוודות גדולות ושקיות ברחוב סואן; ואם לא די בכך, הבת שלו כמעט נדרסה באותן שעות. בצר לו, נאלץ התובע לוותר על הנסיעה , להישאר בבני ברק ,לסחוב את כל המזוודות ולהפסיד יום של לימודים לילדים ויום עבודה שלו. לטענת התובע שוטר, הוזמן למקום מספר פעמים ויש עוד עדים.

הנתבעת הגישה כתב הגנה ארוך ומתיש שמחזיק שמונה עמודים המורכבים מ - 41 פסקאות ו- 127 דפים של נספחים. מדבור בכתב הגנה שנוסח בידי כותב יודע משפט. חלקו הארי של כתב ההגנה מוכן מראש והוא נפלט מן המחשב ומוגש לבית המשפט בכל פעם שמוגשת תביעה נגד הנתבעת. מעבר להתייחסות למקרה הקונקרטי, הנתבעת פורסת בכתב ההגנה, כמחזיקה שלל רב, סיכום טענות שכולל את השקפת עולמה. על פי השקפת עולם זו, לנתבעת זכות ,כביכול, להפר את תנאי הזיכיון שבו זכתה על פי מכרז של משרד התחבורה מבלי שתהיה מחויבת לפי שיטתה בפיצוי הולם בגין הנזק שנגרם לציבור הנוסעים עקב התופעה של הפרות חוזרות ונשנות של תנאי הזיכיון על ידה. יש להימנע לדבריה מפסיקת פיצוי ואם פוסקים אז חובה להסתפק בפיצוי סמלי וזניח, וזאת מכוח השיקול של "השלכות רוחב".

לאור ריבוי התביעות המוגשות לפני נגד הנתבעת, נתייחס להלן בפסק דין זה באופן ממצה לחלק הכללי הנ"ל. אך לפני כן ניגש לחלק העובדתי של כתב ההגנה.

כתב ההגנה - החלק העובדתי:

הנתבעת מצהירה ומדגישה בכתב ההגנה כי "רק אם יקרה נס" יוכל התובע להוכיח את תביעתו.

לטענתה, קו 980 מושא התביעה ביצע עצירה בתחנה המדוברת היא תחנת חזון אי"ש/רבנו תם שנמצאת בכתובת חזון איש 11 בני ברק ,( להלן: "תחנת רבנו תם"), במועד שתוכנן ואף העלה נוסעים; דבר זה סותר חזיתית את טענות התובע; על כן תמוהה הטענה כי האוטובוס לא עצר בתחנה בטענה שהיה מלא; יום 1.1.2017 הוא יום אירועים חריג ביותר בשל הצטברות אירועים חריגים – יום אחרון של חנוכה וראש השנה לנוצרים; הנתבעת נערכה מבעוד מועד עם תגבורים משמעותיים ואף הזעיקה נהגים נוספים מחופשת החג והכל לרווחת ציבור הנוסעים; חרף זאת אירעו תקלות נקודתיות ,( למעט בקווים מושא התביעה); הסכום הנתבע מופרז; אם ייפסק פיצוי כי אז אין לחורג מעלות הזמנת מונית; ב 1.1.2017, האוטובוס של קו 980 עצר בתחנת רבנו תם ממש בשעה 17:50 למשך 4 דקות מ 17:50 עד 17:54 ואף העלה נוסעים. קו 984 שגם הוא מגיע ליעד חפצו של התובע עצר בתחנה בשעה 19:11 ושהה בה 9 דקות עד 19:20 ; ואם לא די בכל אלה ,ממשיכה הנתבעת וטוענת, הרי שקו 984 נוסף עצר בתחנה ממש בשעה 20:12 למשך שתי דקות דהיינו עד 20:14. ולא עוד אלא שקו 981 אשר גם הוא נוסע לצפת עצר בתחנה בשעה 20:45 למשך 2 דקות עד השעה 20:47.

בחתימת החלק העובדתי מבקשת הנתבעת מבית המשפט " לשים סוף לסאגה בה חברות התחבורה הציבורית בכלל והנתבעת בפרט נתונים לסחיטה של ממש המבוצעת מדי יום בין באמצעות תביעות מוצדקות ולעיתים קרובות גם באמצעות תביעות סרק כגון זו . לאחרונה נראה כי אזרחי ותושבי המדינה מצאו להם דרך קלה להתעשרות והכנסה אגבית "נקייה ממס" באמצעות הגשת תביעות מסוג זה ודרישות אלפים של שקלים בטענות שווא או בגין נזקים פעוטים וחוסר נוחות רגעי ומינורי. בית המשפט הנכבד יתבקש להגיש – לא עוד".

הוכחות: