ת"ק 11995-06-14 חאמד נ' בית חולים גליל מערבי נהריה ואח'

מונחת בפני תביעה כספית.

התובע פנה לבית החולים לצורך קבלת טיפול רפואי ביום 5/7/13 בשעה 00:14, עקב התגברות כאבי גב, בעקבות תאונת עבודה מיום 3/7/13.

בעת שהגיע התובע לחדר המיון, נתבקש לעלות על מיטה ולהמתין לקבלת טיפול, לדעתו של התובע, באותו יום לא היו הרבה חולים בחדר המיון ולא אובחן לחץ עבודה באותה משמרת.

בוצעה לתובע בדיקת לחץ דם ובאותה הזדמנות הודיע התובע, כי הוא סובל מכאבים עזים מאוד ובלתי נסבלים וביקש שיטפלו בו בדחיפות. ניתן לתובע טיפול תרופתי, משככי כאבים בלבד. גם לאחר קבלת התרופה המשיך התובע לסבול מכאבים שהלכו והתעצמו.

התובע המתין עד השעה 05.00 לפנות בוקר, לא קיבל כל טיפול ובשעה 05.00 או בסמוך לכך, משהתייאש מקבלת טיפול, ביקש להשתחרר מחדר המיון ועבר לבית החולים רמב"ם, שם, לטענתו, קיבל את הטיפול הראוי וההולם וזכה לטיפול נאות.

התובע טוען, כי בית החולים נהג בו בדרך רשלנית ושלא בדרך מקובלת, הפר חוזה לקבלת טיפול רפואי ולשם כך, עתר לחייב אותם בפיצוי, אשר התובע העמיד אותו על סך 15,000 ₪.

על פי גרסת ההגנה, התובע הגיע לבית החולים בשעה 00:14 עקב כאבי גב, בעת הגעתו שהו במחלקה לרפואה דחופה כ- 30 מטופלים ובאותה עת היה תורן אורטופד אחד ועקב עומס עבודה אצל התורן האורטופד, אשר קיבל באותו ערב כ- 30 מטופלים, קיבל טיפול ראשוני נגד כאבים בשעה 02:00, שניתן על ידי האחות בחדר המיון, בהתאם לסמכויות האחות ובשעה 04:30 החליט להשתחרר מבית החולים על דעת עצמו.

בפני העידה מנהלת המחלקה לרפואה דחופה, אשר העידה על מספר החולים הרשומים באותו יום, על העומס ועל העובדה, כי היה רופא אורטופד אחד אשר בדק וטיפל בחולים, בהתאם לדחיפות ועל פי חומרת מצבם, כאשר ניתנו עדיפויות לתאונות קשות או ילדים, ללא כל קשר לזמן ההגעה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, דין התביעה להידחות.