ת"ק 11938-01-14 חדאד ואח' נ' עודה ואח' - פסקדין

תובענה הנוגעת לאירוע של התנגשות בין שני כלי רכב בחיפה, ביום 26.7.2013.

על פי המתואר בכתב התביעה, מכונית התובע 1 שהייתה נהוגה בידי התובע 2 (מ.ר. 85-457-25) נסעה לאיטה בשד' הנשיא 119 חיפה, כאשר לפתע נפגעה ממכונית שהייתה נהוגה בידי הנתבע 1 מ.ר. 53-439-70.

מטעם הנתבע 1 נמסרה הודעת אלמנתו, לפיה בעלה המנוח לא היה אשם בתאונה, וכי השימוש בכלי הרכב שבו נהג היה מבוטח בחברת הביטוח מנורה. האלמנה לא הסבירה מדוע לדעתה בעלה לא היה אשם בתאונה, מקום שהנזק במכונית התובעים היה בחלקה האחורי בלבד, ולא הייתה מודעת כלל לנסיבות התאונה.

מטעם הנתבעת 2 הוגשה בקשה למחיקתה מן התובענה, בטענת היעדר יריבות ,שכן הנתבעת 2 טענה כי פוליסת הביטוח המקיף מכוחה צורפה לתובענה, לא הייתה בתוקף מקום בו רישיונו של הנתבע 1 נשלל והוא המשיך לעשות שימוש במכונית. יש לציין כי אשתו של המנוח (הנכנסת בנעלי העיזבון כיורשת) ציינה שהמנוח לא ידע על השלילה, ולא הובאה כל ראיה לידיעתו של המנוח על האמור.

מן הבחינה העובדתית, מצאתי לאמץ ולקבל את גרסת התובעים, הנתמכת לא רק בדבריהם, אלא גם בצורת הנזק ובהודעת המבוטח מטעמם. גרסתם הייתה אחידה ורצופה, נתמכת בראייה חיצונית של תמונות אשר צורפו לחוות דעת השמאי מטעמם, ובכל מקרה לא הובאה כל גרסה סותרת. אמנם בית המשפט יזהיר עצמו בטרם יאמץ גרסה המועלית על ידי צד אחד בלבד ובהיעדר גרסה אחרת, אולם כאשר הדברים נתמכים בראיות חיצוניות כאמור, אני קובע כי אכן הייתה התנגשות של מכונית הנתבע 1 במכונית התובע 1, מאחור, באופן שהאחריות לקרות התאונה רובצת על כתפי הנתבע 1.

בכל הנוגע לחבותה של הנתבעת 2, מצאתי לנכון לדחות את הטענה כי השימוש בכלי הרכב מטעם הנתבע 1 לא היה תחת כיסוי ביטוחי, בשל טענת הנתבעת כי רישיון הנהיגה של המנוח נשלל - וזאת משני טעמים: האחד, לא הומצאה פוליסת הביטוח ולא הוכח מהם תנאי הפוליסה באופן עקרוני. השני, לא הוכח כי המנוח היה מודע לשלילת רישיונו, ואף ניתן לומר כי ההיפך היה נכון יותר.