ת"ק 1182-07-14 לוי נ' ברזילי

במסגרת התביעה המונחת בפני בתיק זה, עותר התובע לחיוב הנתבעת בתשלום סך של 19,397 ₪, בגין מספר הלוואות שלטענתו הוא הלווה לה במהלך התקופה שקדמה לחודש דצמבר 2003.

לגרסת התובע, על רקע עבודתה אצלו כפקידה, נרקמה בינו לבין הנתבעת "מערכת יחסים טובה" שבמסגרתה הוא שילם עבורה חוב של כ- 11,000 ₪ שהיה לה לחברת "בזק" ובהמשך הוסיף והלווה לה "כמה הלוואות קטנות" – סכומים שהצטברו בסופו של דבר לכדי כ- 22,500 ₪. לטענתו, על אף פניותיו החוזרות אליה במהלך השנים שחלפו, השיבה לו הנתבעת מאז חודש אוגוסט 2007 ועד חודש פברואר 2011, סכום כולל של כ- 9,500 ₪ בלבד (ר' הפירוט בסעיף 3 לכתב התביעה) וטענה בפניו כי מצבה הכלכלי קשה. את סכום תביעתו הנוכחית מסביר התובע בהפחתת הסכום שהוחזר מן השווי הכולל של סך ההלוואות נכון לחודש מאי 2014 . את החלטתו על הגשת התביעה כעת מנמק התובע ב"מידע שהגיע אליו ולפיו הנתבעת קבלה בירושה מהוריה שטח אדמה שעליו בנתה היא בית קרקע חדש".

לתמיכת טענותיו צרף התובע תכתובות מיילים שהוחלפו בינו לבין הנתבעת בשנת 2012 ובחודש מרץ 2014, מכתב דרישה אותו הוא שלח אליה ביום 28.5.14 ופלט מידע מלשכת רישום המקרקעין המלמד על חלקה בירושת אביה.

הנתבעת, המודה בכתב ההגנה שהוגש מטעמה כי היא אכן לוותה מהתובע סכום כסף ש"היא איננה זוכרת מה הוא כי חלף זמן רב מאז", מאשרת כי השיבה לו חלק מן הכסף, טוענת כי היא "בטוחה שנותרה חייבת לו לא יותר מ- 5,000 ₪ ומוסיפה כי במסגרת מערכת היחסים החברית ששררה ביניהם בזמנו, היא ביצעה עבור התובע מטלות שונות שלא היו קשורות לתפקידה כפקידתו, כמו למשל השגחה על בנו הצעיר, הסעת עובדים זרים שהועסקו על ידו ועוד.

לדיון שהתקיים בפני ביום 16.7.15, התייצב התובע בלבד. הנתבעת אשר בחרה שלא להתייצב, הגישה לבית המשפט בקשה לקיום הדיון בהעדרה וכתבה: "אני לא מסוגלת לעמוד מול התובע! הנפש שלי לא מסוגלת. עבדתי אצל התובע בסביבות 4 שנים ( לפני יותר מעשר שנים). הייתי נאיבית ותמימה. נוצלתי הייתי במקום הכי שפל שיש. מכירה את התובע לעומק, ומכירה את שיטותיו ודרך פעולתיו לעומק. היום אני במקום אחר, במקום שפוי ובריא יותר, הרמתי את עצמי, הקמתי משפחה ומנסה בכל כוחי לשכוח את העבר...".

על הרקע הזה ובתשובה לשאלותי בדבר אופי מערכת היחסים שהיתה בינו לבין הנתבעת, אמר התובע: "היה משהו, לא ביג דיל..." ו: "...אני לא רוצה להכנס לזה".

בעדותו בבית המשפט חזר התובע על טענותיו ויחד עם זה אישר כי תנאי החזר ההלוואות לא סוכמו בינו לבין הנתבעת בשעתן וכי הוא לא הודיע לה בשום שלב שהוא על חישובי הריבית שנעשו על ידו.

לאחר ששמעתי את דברי התובע ועיינתי במיילים שצורפו לכתב תביעתו –כאלה המלמדים על כפירת התובעת בחלק הארי של דרישותיו ממנה - דעתי היא כי הלה לא הניח בפני את הבסיס המספיק הנדרש לחיוב הנתבעת בתשלום סכום העולה על יתרת החוב שבו היא מודה.

בהעדר ראיות ממשיות למועדי מתן ההלוואות, סכומיהן ותנאיהן, הנני מחליטה לקבל את התביעה בחלקה ולחייב את הנתבעת להשיב לתובע את הסך של 5,000 ₪ בו היא מודה כאמור.

סכום זה, בתוספת הוצאות בסך של 400 ₪ ובסה"כ 5,400 ₪ ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים.