ת"ק 11736-03-14 היינה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ - פסקדין

1. לפניי תביעה כספית שהגיש התובע כנגד הנתבע (להלן: "הבנק").

בכתב התביעה נטען כדלקמן:

בחודש דצמבר 2010 פנה התובע אל סניף הבנק של הנתבע על מנת לערוך בירור באשר לתנאי הלוואה המובטחת במשכנתא (להלן: "הסכם ההלוואה"), אשר מציע הבנק ללקוחות פוטנציאליים. לאחר שהתובע קיבל הסבר על תנאי הלוואת המשכנתא החליט התובע לקבל הלוואה בסניף הבנק של הנתבע. התובע הדגיש, כי העובדה אשר הכריעה את הכף לטובת נטילת הלוואה בבנק הנתבע הייתה, כי הובטחה לו הטבה לפיה יהיה פטור מתשלום עמלת פירעון מוקדם. פטור מעמלת פירעון מוקדם הייתה הטבה משמעותית עבור התובע, מכיוון שעמד ליטול הלוואה בסכום גבוה וסכום העמלה נגזר מגובה הסכום הנפרע בפירעון מוקדם.

ביום 24.12.10 נחתם הסכם ההלוואה וביום 12.1.11 בוצעה העברת הכסף בפועל ע"י הבנק לחשבונו של התובע.

2. התובע טען, כי במהלך המו"מ לקראת כריתת הסכם ההלוואה הובהר לו כי יהא פטור מתשלום עמלת פירעון מוקדם, אך בפועל, בעת שפרע חלק מן ההלוואה, גבה ממנו הבנק כ- 14,000 ₪ בגין עמלת פירעון מוקדם.

כאשר נגבתה עמלת הפירעון המוקדם הובהר לו ע"י הבנק כי הפטור מעמלת פירעון מוקדם היה מותנה בכך כי ההלוואה תועמד בפועל עד ליום 30.12.10, אך הואיל וההלוואה הועמדה בפועל ביום 12.1.11, פקע תוקף ההטבה והתובע אינו פטור מתשלום עמלת פירעון מוקדם.

התובע הוסיף בדיון כי בחר לקחת הלוואה דווקא בבנק הנתבע (אף שהיה לקוח של בנק אחר) משום שהובטח לו פטור מתשלום עמלת פירעון מוקדם. התובע הדגיש, כי בשום שלב לא נאמר לו כי הפטור מותנה בהקמת ההלוואה עד תאריך כלשהו. התובע טען, כי התנהלות הבנק כאמור לוקה בחוסר תום לב.

יש לציין, כי התובע הודה ברוב כנותו כי במועד חתימת הסכם ההלוואה לא התעמק בכתוב בחוזה וסמך על ההסברים בעל פה אשר ניתנו לו ע"י פקידת הבנק.

3. בכתב ההגנה טען הבנק, כי הפטור מעמלת פירעון מוקדם הותנה בהעמדת ההלוואה עד ליום 30.12.10 וכי הדבר נמסר מפורשות לתובע טרם חתימת הסכם ההלוואה וגם במעמד החתימה.