וולף נ' סל עיצובים בהנהלת שימרית עידו - פסקדין

1. התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעים ע"ס של 700 ₪ בשל זיכוי שאבד, עוגמת נפש, התעללות מילולית בחנות מלאה אנשים וזריקה מהחנות בבושת פנים.

2. לטענת התובעת ביום 21.8.17 נכנסה לחנות הנתבעים לרכוש מתנה לבתה שהתגוררה בארה"ב ועמדה ללדת. התובעת בחרה תכשיט ושילמה 700 ₪. בעלה של הבת התקשר לתובעת לבקש שלא תרכוש את התכשיט אלא שהבת תבחר. למחרת חזרה התובעת לחנות וסיכמה על כך עם הנתבעת.

ביום 2.5.18 הגיעה הבת לבחור תכשיט, התקבלה בפנים זועפות ונאמר לה כי הקבלה אינה מספיקה על מנת שתקבל את מה שמגיע לה. הנתבעים טענו כי התובעת קיבלה זיכוי –כרטיס ביקור עם חתימה – ובלעדיו לא תקבל דבר. התובעת סרה לחנות ושמרית אמרה לה "הכסף שלך יתחמם אצלנו בבנק עד שלא תביאי את כרטיס הביקור שנתנו לך." . לטענת התובעת קיבלה רק קבלה וספח. לדברי התובעת גורשה מהחנות בבושת פנים לאחר שהנתבעת אמרה לה "אנשים כמוך אני מיישרת כמו סרגל."

3. הנתבעת בכתב ההגנה מציינת כי התובעת הזמינה שרשרת ותליון מגן דוד זהב אדום. כאשר התכשיט היה מוכן הגיעה התובעת לחנות צילמה את התוצר לבתה שלא אהבה את המוצר. נתנה לתובעת זיכוי מלא על סך של 700 ₪. הבת הגיעה לחנות והוסבר לה כי עליה להגיע עם טופס זיכוי ולא עם חשבונית קבלה. כן הוסבר כי זיכויים אינם שמורים במערכת.

4.בתגובה לכתב ההגנה ציינה התובעת כי השרשרת לא יוצרה שכן עוד בערב ההזמנה ביקשה כי ההזמנה לא תוכנס לעבודה. לא קיבלה "זיכוי". הטענה כי יצרו את הפריט וכי קיבלה זיכוי סותרת האחת את השנייה.

דיון

5.האם התובעת הוכיחה כי לא קיבלה זיכוי.

התובעת שינתה גרסה מכתב התביעה בו ציינה כי הגיעה למחרת לחנות על מנת שהבת תבחר את הפריט כאשר בכתב התשובה כמו גם בדיון עצמו העידה " לא באתי למחרת לחנות, דברתי איתם בערב בטלפון".

הדעת נותנת שאם הביטול היה טלפוני ממילא לא יכולה היתה לקבל זיכוי מלבד הקבלה שהיתה ברשותה. ככל שהביטול היה בהגעה לחנות חזקה כי קיבלה זיכוי.

גם הנתבעת העידה כי התובעת אל התקשרה אליה יום למחרת (עמ' 2) "וכשהיא ביטלה היא הגיעה עם חברתה וקבלה זיכוי."(עמ' 1 לפרוט').

לאור שינוי הגרסה לגביו העידה התובעת " אני לא זוכרת אני בת 70" (עמ' 2)ולצד עדות הנתבעת הרי שחזקה על התובעת כי ביקרה בחנות כדי לבטל ההזמנה וכי קיבלה זיכוי.

6.מה דינו של זיכוי שאבד.

בתק (ב"ש) 47826-12-13 עזיז אמון נ' הרמוניה לבית בע"מ (15.10.14) נקבע:

"ניתן לתובע שובר זיכוי. דינו של שובר הזיכוי ככסף מזומן. וכאשר כסף אובד לא ניתן לשחזרו או להשיב את המצב לקדמותו."

לפיכך, משנקבע כי התובעת קיבלה שובר זיכוי שאבד אין אלא לדחות את התביעה.