דגן נ' רוזנבלום - פסקדין

לפניי תביעה שהגישה התובעת נגד הנתבע ע"ס 7,000 ₪, להשבת שכר טרחת עורך דין ששילמה התובעת לנתבע.

התובעת פנתה לנתבע כדי שייצגה בהליך משפטי שננקט נגדה בבית הדין לשכירות בירושלים ויגיש בקשה לביטול פסק דין שניתן באותו הליך נגד התובעת (הנתבעת שם). לטענת התובעת, לא עשה הנתבע דבר ועל כן על הנתבע להשיב לתובעת את הסך של 7,000 ₪ שהיא שילמה לו.

הנתבע דוחה את טענות התובעת. לטענת הנתבע, בפגישה שבין הצדדים התרשם הנתבע מתיאוריה של התובעת את עורכי הדין שייצגו אותה לפניו. לטענת הנתבע, הבטיחה לו התובעת כי אם היא תפטרו בלי סיבה ראויה לא יהיה בכך כדי לפוטרה מתשלום שכר טרחה. התובעת חתמה על הסכם שכר טרחה ברוח הדברים. ההסכם צורף לכתב ההגנה. לטענת הנתבע, הוא השקיע שעות רבות בטיפול בעניינה של התובעת, ובין היתר הוא הגיש עבור התובעת בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן נגד התובעת וכן החל לעבוד על הכנת כתב ערעור. לטענת הנתבע, זמן קצר לאחר מכן פיטרה התובעת את הנתבע. הנתבע הגיע לביתה של התובעת ושהה במחיצתה של התובעת מספר שעות אשר במהלכן עבר הנתבע עם התובעת על עשרות מסמכים ושמע את טענותיה של התובעת כדי לייצגה כראוי. לאחר פיטוריו ניסה הנתבע להבין את פשר הדברים ואת הסיבה לפיטוריו אולם הוא לא זכה למענה, לא מהתובעת ולא מעורך הדין ניסן קזיוף אשר קיבל את ייצוג התובעת לאחר פיטורי הנתבע. לטענת הנתבע, אין התובעת זכאית לקבל החזר של שכר הטרחה ששולם לו, הן לאור שעות העבודה שהשקיע בטיפול התובעת וכתבי בי-הדין שהכין, והן לאור האמור בהסכם שכר הטרחה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות והתרשמתי מעדויות הצדדים בדיון שהתקיים ביום 23.7.17, מצאתי לנכון לדחות את התביעה. להלן נימוקיי אשר יובאו בתמצית כמצוות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.

כתב התביעה לוקה בחסר והטענות בו מבולבלות ולא ממוקדות. בעדותה בדיון התרשמתי גם כן שהתובעת איננה ממוקדת והיא משנה גרסאות "תוך כדי תנועה" על פי השאלות שנשאלה ע"י בית המשפט וע"י הנתבע. בכתב התביעה המקורי תבעה התובעת גם את עורך הדין ניסן קזיוף בעילה דומה (החזר שכר טרחה) אולם לאחר מכן ביקשה התובעת למחוק את עו"ד קזיוף מהתביעה. בדיון ביום 23.7.17 טענה התובעת בנחרצות כי היא לא פיטרה את הנתבע (עמ' 3 שורה 17): "אני לא פיטרתי אותו. ככה שאחיה. לא פיטרתי אותו". לאחר מכן, משהציג הנתבע בפני התובעת מסמך בכתב ידה בו כתבה במפורש שהיא פיטרה את הנתבע, חזרה בה התובעת והעידה (עמ' 4 שורה 17): "אני לא נתתי לו שום חומר. יכול להיות שפיטרתי אותו. הוא לא עשה דבר". התובעת המשיכה בעדות מבולבלת ומשופעת סתירות, כאשר טענה בדיון "אני לא מכירה את קוזיילוב (ניסן קזיוף – ד.ה.). לא יודעת מי זה בכלל", על אף שכאמור התובעת תבעה את עו"ד קזיוף בתביעה המקורית. לאחר מכן העידה: "לא הלכתי לעו"ד קוזיילוב. לא חשוב, כנראה שהלכתי לעו"ד קוזיילוב. לא זוכרת." התובעת כאמור היתה מבולבלת ולא ממוקדת ואפילו לא היה ברור מדבריה אם היא פיטרה את הנתבע אם לאו, ומקל וחומר שלא ניתן היה לקבל מהתובעת הסבר מדוע על הנתבע להשיב לתובעת את שכר הטרחה שהיא שילמה לו, לבד מהטענה ש"הוא לא עשה דבר". התרשמתי מהעדויות ומהחקירה שנחקרה התובעת ע"י הנתבע, כי אין זו הפעם היחידה שבה שוכרת התובעת את שירותיו של עורך דין ומפטרת אותו זמן קצר לאחר מכן.

בניגוד לחוסר האחידות בעדותה של התובעת, העיד הנתבע באופן סדור ורצוף על נסיבות ההתקשרות עם התובעת, על שיחותיו ועל פגישתו הארוכה עמה. הנתבע הכין את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן ע"י בית הדין לשכירות, תיאר את הפגישה הארוכה שקיים עם התובעת והכין את כתב הערעור.