כחלון נ' ביריוקוב

1.תביעה קטנה לתשלום נזקים שנגרמו לרכב התובע באירוע תאונתי מיום 24.7.16, בו היו מעורבים רכבי הצדדים.

לפי טענת התובע בעת שרכבו עמד בחניה בצד הכביש כשחלקו האחורי בולט התנגשה הנתבעת עם רכבה בצדו השמאלי אחורי.

לפי טענת הנתבעת בעת שנסעה בנתיבה כדין רכב התובע יצא מהחניה אחורנית לכוון נתיב נסיעתה ופגע בה.

2.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, עיינתי בכל החומר הקיים, לרבות תמונות הנזקים, ושמעתי את העדויות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות מאחר שהתובע לא הוכיח כי גרסתו היא הגרסה המסתברת ביותר ולפיכך לא הרים את נטל ההוכחה.

בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.

3.הצדדים אוחזים בגרסאות מנוגדות באשר להתרחשות המתוארת, גרסאות אשר כל אחת כשלעצמה אפשרית.

בחינת מוקדי הנזקים מובילה למסקנה כי מנגנון הפגיעה אפשרי לפי כל אחת מהגרסאות והדבר תלוי במידה רבה בזוויות הנסיעה או העמידה של רכבי הצדדים בעת שארע המפגש ביניהם (איש לשיטתו).

אמנם, מטעם התובע הובאה בתו למתן עדות באשר לאופן התרחשות התאונה, אולם נוכח היותה בעלת קרבה משפחתית לתובע ולנוכח סתירות שנתגלו בעדותה ולמול עדות התובע, לא מצאתי לקבל עדות זו כעדות ניטרלית שיש בה כדי להטות את הכף.

כך, העיד התובע כי תחילה הגיע למקום כשבתו נוהגת ברכב ומשחנתה ירדה מהרכב ועמדה בצד, התובע יצא ממקום מושבו ובעודו מתמקם במושב הנהג ומתעתד לשים חגורה ארעה התאונה.

בתו של התובע העידה מנגד כי אכן נהגה והתחלפה עם אביה, אולם העידה כי התאונה התרחשה ממש בעת שיצאה מדלת הנהג וטרקה את הדלת, מיד כשיצאה סגרה את הדלת ושמעה חבטה. משהתחוור לעדה כי מצב דברים זה אינו אפשרי, שכן אינו מאפשר הימצאות התובע במושב הנהג בעת התרחשות התאונה, שינתה עדותה וטענה כי סגרה את הדלת שליד הנהג, זאת, על אף שלא ישבה כלל במושב זה.