ת"ק 10788-03-15 אביסרור נ' משטרת טבריה

התובע טוען כי ידם של שוטרים קלה בחיפוש על גופו ובחצריו. לטענתו, שוטרים שמכירים אותו מחפשים על גופו בכל מפגש, בעילה וללא עילה. לדבריו , הדבר היה לו לזרא.

תביעה קודמת שהגיש נגד הנתבעת בת"ק 38047-01-15 (טבריה) שבה תבע פיצויים בגין חיפוש בלתי חוקי על גופו ברשות הרבים, התקבלה והנתבעת חויבה לשלם לו פיציים בסך של 4,500 ₪ והוצאות משפט בסך של 750 ₪.

בתביעה הנוכחית, מעתיר התובע לפסיקת פיצויים על סמך אותה עילה משפטית בגין מקרה אחר.

בכתב התביעה נטען כי בתאריך 6.5.2013 סמוך לצומת גבעת אבני עצר אותו שוטר ממשטרת טבריה כשהוא "מתנפל עלי ועורך חיפוש על גופי ולאחר מכן ברכבי וללא שיבקש את הסכמתי כמתחייב בחוק .לא ידעת את זכותי לסירוב החיפוש ולא ידעתי את חובתו של השוטר להודיע לי על רצונו לערוך חיפוש ולכן לא התנגדתי, החל מחפש ברכב ועל גופי נלקחתי לתחנת משטרת טבריה ושם נחקרתי בעניין הרכוש"

המדינה הגישה בקשה מפורטת להעברת התיק לבית משפט השלום תוך שהיא טוענת כי תביעות מסוג זה אינן בסמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות שכן לא מדובר כאן בתביעה צרכנית אלא ב "פעולות ומחדלים של רשות שלטונית המפעילה סמכויות המוענקות לה על פי דין". לתמיכה בבקשתה ,הפנתה לפסק הדין בעניין רת"ק ( ב"ש) 38116-02-12 מדינת ישראל נ' ניר סדון.

בהחלטה מנומקת שניתנה ביום 23.5.2015 דחיתי את בקשת הנתבעת. בהחלטה נסקרו כל השיקולים הרלוונטיים ונקבע כי החרגה גורפת של כל התביעות שמשתייכות לקטגוריה זו וחסימת שערי בית המשפט לתביעות קטנות בפני עוולות הנקראות " עוולות חוקתיות" תפגע בצורה בלתי מידתית בזכות הגישה לערכאות של אוכלוסיות חלשות וביניהן חשודים ונאשמים. (לעניין סעד כספי בגין עוולה חוקתית ראו- דפנה ברק ארז עוולות חוקתיות בעידן (חוקי היסוד ) משפט וממשל ט 1 ( תשס"ו) 103-136.

משכך, הוגש כתב הגנה ובו טענה הנתבעת להגנתה כי החיפוש נערך במחסום משטרתי בסמוך לצומת גבעת אבני, אחד השוטרים שהיו במחסום פנה אל הנתבע והנוסע הנוסף וביקש רישיון נהיגה. בזמן בדיקת הרישיון, הבחין השוטר כי התובע והנוסע הנוסף מתלחשים מה שגרם לחשדנותו להתגבר. משכך, פנה אליהם ושאל אם יש משהו חשוד ברכב והם ענו בשלילה ואמרו "אתה יכול לבדוק". השוטר חזר והסביר להם כי באפשרותם לסרב לחיפוש אולם הם עמדו על כך שאין ממצאים חשודים ברכב ושניתן לערוך את החיפוש. בהסתמך על ההסכמה המפורשת מצד התובע שניתנה לאחר הסבר מדויק מצד השוטר, נערף חיפוש גם על גופו של התובע. במהלך החיפוש נמצאו 11 חפצים יקרי ערך, תכשיטים מסוגים שונים שהיו מצויים בכיסויו של התובע וברכבו . בעקבות החיפוש התבקשו התובע והנוסע להתלוות לשוטרים אחרי שהודיעו להם שהם מעוכבים על אחזקת רכוש חשוד כגנוב. בהמשך לאותו מעמד בתחנת המשטרה, החשד שעלה בלב השוטרים קיבל חיזוק שהתבטא בכך שהתובע נצפה כאשר הוא משליך תליון על הרצפה וזאת כאשר השוטר ביקש לבצע חיפוש נוסף על גופו אחרי שהוא מצא , בהגיעם לתחנה, עוד תכשיטים ברכב.

החיפוש ,כך הנתבעת, נעשה לאחר שנוצר יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה ולכן עשו השוטרים שימוש בסמכותם מכוח סעיף 25 לפקודת סדר הדים הפלילי( מעצר וחיפוש) נוסח חדש תשכ"ח 1969:

"25. שוטר רשאי, בלא צו חיפוש, להיכנס ולחפש בכל בית או מקום אם-