אולך נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

1.לפני תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכב התובע מספר 17-950-31 מדגם מיצובישי (להלן: "רכב התובע").

עיקר טענות הצדדים

2.לטענת התובע, הוא החנה את רכבו ברחוב אדני פז באלקנה, בסמוך למרכז מסחרי, בסמוך למדרכה שממול המרכז המסחרי ובצורה אנכית – משמע לאורך הרחוב. הרחוב עצמו הוא ללא מוצא, ולמעשה משמש כחניה של המרכז הסמוך. כאשר ביקש לצאת מהמרכז, רצה לעשות פניית פרסה. כחלק ממהלך זה – נעמד הרכב באופן אופקי ביחס לכביש. או אז, ולפני שסיים את פניית הפרסה – פגע רכב הנהוג על ידי נהגת רכב הנתבעים (מ. ר. 74-719-09 מדגם טיוטה יאריס; להלן: "רכב הנתבעים") בחלקו של הרכב הסמוך לגלגל אחורי בצד שמאל (צד הנהג).

2.הנתבעים חולקים על גרסה זו. לטענת הנתבעים בכתב הגנתם – התובע הוא זה שהגיח בפתאומיות ממקום החנייה, מבלי לשים לב ובחוסר זהירות וגרם לפגיעת רכב הנתבעים בו, שעה שרכב הנתבעים לא היה יכול להימנע מהפגיעה בסיטואציה זו.

3.ביום הדיון העידו לפני הנהגים המעורבים, וכן מר צבי פרר אשר היה במקום במועד התרחשות התאונה והוזמן להעיד על ידי התובע.

4.בעדותו סיפר התובע, כי משום שהמקום צר מאוד – ביצע את מהלך הפרסה בזהירות ובאיטיות. עוד העיד, כי כאשר עמד בצורה אופקית לכביש, ולפני שהשלים לגמרי את מהלך הפרסה, הגיע רכב הנתבעים ובחוסר זהירות פגע בגלגל שמאל אחורי של רכב התובע בצורה חזקה, עד כדי שהגלגל התעקם.

5.העד צבי פרר, העיד בבית המשפט כי לאחר שרכב התובע נעמד על הכביש, ולאחר שיצא ממקום החניה, ותוך כדי רצון להשלים את פניית הפרסה – על מנת לצאת מהמקום – הגיע רכב הנתבעים ופגע ברכב התובע. העד אישר, כי אינו מכיר את התובע, והיכרותו עמו באה רק ביום האירוע, שעה שהוא עצמו עמד על המדרגות המובילות מהמרכז המסחרי אל החניות הפזורות במקום. עדותו זו יש בה כדי לחזק את גרסת התובע לגבי אופן התחרשות התאונה.

6.מאידך, הנהגת העידה, כי לא הצליחה לבלום את רכבה שעה שרכב התובע יצא בפתאומיות ממקום החניה, ולכן רכבה פגע בו. עוד העידה, כי נכנסה לרחוב באיטיות משום שחיפשה חנייה.

7.הצדדים הגישו לעיוני תמונות של המקום וכן תמונות הנזק.

8.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בעדויות העדים וכן במוצגים הגעתי למסקנה, כי דינה של התביעה להתקבל. ואנמק: