נציגות ועד הבית המשותף נ' פיכמן ואח' - פסקדין

בבקשה בעניין העדר סמכות עניינית

רקע

1.ביום 06/02/18 הגישה גב' גלי ירקוני תביעה כספית על סך של 2,216 ₪ כנגד הנתבעים. עילת התביעה סירובם של הנתבעים לשלם כספים לשיפוץ הבית המשותף בשל מחלוקת על אופן חלוקת התשלום בין הדיירים. בעוד שוועד הבית החליט באסיפת הדיירים כי התשלום צריך להתחלק בין כלל בעלי הדירות בצורה שווה, ללא קשר לגודל דירתם. הנתבעים סבורים כי חלוקת התשלום צריכה להתבצע בין הדיירים בהתאם לגודל דירתם.

כתב ההגנה

2.הנתבעים הגישו כתב הגנה ובין היתר טענו 2 טענות מקדמיות האחת, העדר יריבות משפטית בין הצדדים שכן בכתב התביעה נרשם שם התובעת גלי ירקוני למרות שזו לא תביעה אישית שלה, אלא של ועד הבית המשותף. השנייה, העדר סמכות עניינית לבית משפט לתביעות קטנות לדון במחלוקת בין הצדדים שכן הסמכות העניינית מסורה למפקח על רישום המקרקעין כפי שיפורט להלן בהמשך החלטתי.

תגובות הגב' ירקוני

3.ביום 04/06/18 הוריתי לגב' ירקוני לתת את תגובתה לטענות המקדמיות שהעלו הנתבעים. ביום 14/06/18 גב' ירקוני הגישה את תגובתה והסכימה כי התביעה איננה אישית שלה אלא של ועד הבית והוגשה על ידה הואיל והיא חברת הוועד. לפיכך הוריתי על תיקון שם התובעת בהתאם.

ביום 15/6/18 הוריתי לגב' ירקוני לתת את תגובתה גם לטענה של היעדר סמכות עניינית. ביום 19/06/18 הגישה גב' ירקוני תגובה נוספת שגם בה לא התייחסה לשאלת הסמכות העניינית. ביום 20/6/18 הוריתי לגב' ירקוני לתת התייחסות לשאלת הסמכות העניינית.

ביום 25/06/18 הגישה גב' ירקוני את תגובתה האחרונה לפיה, אכן למפקח סמכות לדון בסכסוכים בין הדיירים בגין הוצאות הבית המשותף אולם סעיף 72 (ד)סיפא לחוק המקרקעין תשכ"ט -1969 מסייג את הסמכות "האמור בסעיף זה אינו גורע מתקפו של הסכם למסור סכסוכים כאמור להכרעת בורר." לכן, טוענת גב' ירקוני "אי לכך, בית משפט לתביעות קטנות יכול לשמש כבורר".

דיון והכרעה

4.נדון תחילה בטענתה של גב' ירקוני.

סעיף 65 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 (להלן:" חוק בתי המשפט") קובע: :

"הוגשה תביעה לבית משפט לתביעות קטנות, רשאי שופט בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לדון בתביעה כבורר או להעבירה  לבורר אחר שהסכים לדון בה בלי  לקבל שכר מן הצדדים".

יחד עם זאת, הסיפא לסעיף 72 (ד) בחוק המקרקעין שציטטה גב' ירקוני חלה רק במקרה שיש הסכם בין הצדדים למסירת הסכסוך להכרעת בורר. לא הוצג לפנינו הסכם כלשהו ומטענות הנתבעים ברור לי שאין כל הסכם כזה ואף אין הסכמה להעברת הסכסוך לבורר. לפיכך, הסיפא אינה חלה כלל בענייננו.