ת"ק 10348-07-14 לרמן נ' נצר - פסקדין

עילתה של התביעה בטענתו של התובע, נהג טיולי שטח, כי הנתבע נותר חייב לו כספים בגין עבודה שביצע עבורו בחודשים נובמבר-דצמבר 2013.

הנתבע לא חלק על ביצוע העבודה, במועדים ובשעות שצויינו על ידי התובע בכתב תביעתו, אך, לטענתו, הינו חב בתשלום בסך של 83 ₪ בלבד לכל שעה של עבודה ולא בתשלום הסך של 500 ₪ לכל שעתיים של עבודה וסך של 130 ₪ לכל שעה נוספת, כנטען על ידי התובע.

מן הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש, עולה כי עד לחודש אוגוסט 2013 שילם הנתבע לתובע את שכרו, בהתאם לתעריף הנטען על ידי התובע.

משמע, 500 ₪ לכל שעתיים ועוד 130 ₪ לכל שעה נוספת.

הנתבע טען כי בחודש אוגוסט 2013, בכנס של תאגיד ג'יפים, שבו חבר התובע, הודע לחברי התאגיד כי יוכלו לבצע עבודות עבור הצבא וזאת תמורת 1,000 ₪ לכל 24 שעות עבודה.

לטענת הנתבע, יעמוד התעריף על 83 ₪ לשעה, אולם 1,000 ₪ חלקי 24 שעות, מביא לתוצאה של 41.66 ₪.

ניתן להניח כי הנתבע חילק את הסך של 1,000 ₪ ל-12 שעות וכך הגיע לתוצאה של 83 ₪ לשעה אחת.

מכל מקום, בנסיבות אלה, טוען הנתבע כי השכר המגיע לתובע הינו 83 ₪ לשעה ובסה"כ ל-23 שעות עבודה, כעולה מהחשבוניות 0413 ו-0418, הינו חב לתובע את הסך של 1,909 ₪ בלבד.

הנני מקבלת כמהימנים עליי לחלוטין את דברי עדותו של התובע ואת טענותיו, כפי שפורטו בכתב התביעה.

הנני קובעת כי השכר שהיה מוסכם בין הצדדים עמד על 500 ₪ לכל שעתיים ועוד 130 ₪ לכל שעה נוספת וכי התובע תוגמל כך עד לחודש אוגוסט 2013.

הנני מקבלת את טענות התובע כי מעולם לא סוכם בינו לנתבע על שינוי השכר המוסכם, כנ"ל וכן כי הנתבע מעולם לא אמר לו, בתחילת עבודתו בחודשים נובמבר – דצמבר כי הינו מבקש לשנות את הסכומים שנהג לשלם לתובע קודם לכן.