ת"ק 1034-02-15 בן-חיים ואח' נ' אסולין ואח'

1.בפני תביעה קטנה ע"ס 30,000 ₪ להשבת סכומים בשל ביטול עסקה וכן לפיצוי בגין נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו עם ביטולה. הנתבע, הגיש תביעה קטנה שכנגד בסך 17,373 ₪, בגין יתרת התמורה עבור העסקה וכן כדמי ביטול בהתאם להסכמות הצדדים.

2.לנתבע סוכנות תיירות ונופש שעיקר התמחותה בהפקת אירועים בחגים ושבתות בבתי מלון בישראל.

הנתבעת היא אלמנה, שהזמינה באמצעות הנתבע, חדרים בבית המלון "בלו-ביי" בנתניה למועדים 15-16 באוגוסט 2014, לשם עריכת "שבת חתן" לבנה שנישא באותו השבוע (ההסכם צורף כנספח א' לכתב התביעה).

3.לטענת התובעת, בחודש מאי 2014 התעניינה בקיום "שבת החתן" והגיעה אל משרדי הנתבע. ביום, 15.5.2014 חתמה על ההסכם, לאחר שבית המלון והאפשרויות הגלומות בו הוצגו לפניה ע"י נציג בית המלון, ג'ייסון (בתיאום מראש של נציגת התובע עם בית המלון).

לשיטת התובעת, הציג ג'ייסון באותו סיור את מתחם הבריכה של המלון, שתהא פתוחה להנאת האורחים ללא מגבלה, ואת אולם "לגונה" הנאה, שישמש לדבריו כבית כנסת לתובעת ואורחיה. הוא אף הציע את עצמו לנהל את התפילות עבורם. עוד נטען, כי ג'ייסון הציג לפני התובעת מצג על פיו תהנה עם אורחיה מחדר אוכל "פרטי".

4.דא עקא, שמספר ימים לפני האירוע ביקה התובעת לוודא כי כל מה שסוכם אמנם יבוצע וכי בית המלון ערוך לקבל אותה ואת אורחיה בהתאם למוצג דלעיל. ברם, בסיור שערכה עם נציגת הנתבע, נדהמה לגלות כי המצגים הנ"ל לא יקוימו. כך למשל, הוצע לה לקיים "בית כנסת" בחדר חיצוני, שבו כסאות פלסטיק בסידור לא נוח, ואין בו ספר תורה. כמו כן לא יהיה מי שינהל את התפילות שם.

5.לאחר שהתובעת הביעה בפני נציגת הנתבע כי לא תוכל לקבל את המוצע לה, במקום מה שהובטח בסיור הקודם, ולאחר שנענתה כי אין הנתבע מסוגל לגרום לכך שמבוקשה ינתן לה, נאלצה היא לבטל את העסקה, ולפתוח בחיפושים נמרצים של "הרגע האחרון" אחר מקום אחר לקיים בו את האירוע.

6.התובעת טוענת כי בנסיבות העניין, כאשר ביטול העסקה נכפה עליה ימים ספורים לפני מועד האירוע, ובנסיבות הכוללות של מצבה, לרבות שאורחיה הדתיים אמורים היו להגיע מנהריה, וכאשר עיקר מעייניה נתונים לאירוע החתונה שעתיד היה להיערך עוד באותו שבוע, לפני אירוע "שבת חתן", היתה נתונה ללחץ רב, לאבדן ההנאה מההכנות לחתונה ול"שבת החתן" ואף באירוע עצמו קשה היה להשתחרר מעגמת הנפש העצומה שחוותה, לנוכח התנהלות הנתבע ונציגתו.

7.נוסף לכל אלה, נאלצה לשאת – בחוסר ברירה - בתשלום גבוה יותר מכפי שסוכם עם הנתבע, לשם שכירת חדרים בבית מלון אחר לקיים בו את האירוע. על כן, היא מבקשת להורות שהנתבע יפצה אותה בגין ההוצאות שנגרמו לה, ישיב לה את המקדמה ששילמה לו וישפה אותה על עגמת הנפש הגדולה עד מאד.

8.לפי גרסת הנתבע, מדובר בתביעת סרק. לשיטתו התובעת גרמה לו נזקים כתוצאה מכך שהפרה את ההסכם ביניהם מבלי להודיע על ביטול העסקה. לדבריו, טענותיה של התובעת מופנות כלפי בית המלון וכלפי ג'ייסון, והיריבות שלה עמם ולא עם הנתבע. הנתבע טוען כי לא הפר מהתחייבויותיו כלפי התובעת. הנתבע מכחיש כי הובטחו לתובעת אולמות נפרדים עברו בית כנסת וחדר אוכל.