בן שיטרית נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח' - פסקדין

1.בתאריך 4.4.2017 ניתן בתובענה זו פסק-דין בהעדר-הגנה נגד כל אחת מן המבקשות, הן הנתבעות. היה זה לאחר שאלו מיעטו מחובתן להגיש במועד, או בכלל, כתבי-הגנה וזאת אפילו שבית-המשפט נעתר לבקשתן ודחה את מועד-ההגשה שלפי דין. התביעה נתקבלה על יסודו של כתב-התביעה, זולת בשכר-טרחתו המבוקש של שמאי, שהיה חריג ולא הוסבר. הנתבעות חויבו לשלם לתובעת, יחד ולחוד, סך של 19,468 ש"ח ועוד 208 ש"ח בגין אגרת-ההליך.

2.את פסק-הדין עתרו המבקשות לבטל. לשיטתן עמדה להן שהות להגשתם של כתבי-הגנה עד ליום 2.4.2017. אלא, שבאותו יום נתגלעה, כנטען, תקלה במערכת "נט-המשפט", לא ניתן היה להגיש מרחוק כתבים של בית-דין ותחת זאת נשלח כתב-הגנה בפקס למזכירות בית-המשפט.

3.הטענה העובדתית הזו לא נתמכה בשום ראיה אובייקטיבית שהיא. לא הוצג אישור על שליחתו של פקס. לפי הרישומים בתיק הממוחשב, במזכירות בית-המשפט לא התקבל כתב-הגנה בפקס. ממילא, אין בתיק זה כתב-הגנה ולא היה בו כתב-הגנה קודם שניתן פסק-הדין, שאת ביטולו מבקשים עתה. לא הוצגה שום אסמכתא לתקלה במערכת "נט-המשפט", ובכלל זה לא הוצג צילום-מסך של הודעת-השגיאה, שעליה כותבים בבקשה; אף לא אישור מאת גורמי-המנהלה בהנהלת בתי-המשפט בדבר-תקלה, שנפלה באותו יום במערכת-המחשב. בקיצור ולענין: הטענה היא טענה בעלמא ואין לה שום ביסוס. אוסיף כי מי שמסתמך, בניהול-הגנתו בתיקים של תביעות קטנות, על אדם, שהתנהלות בבית-המשפט לתביעות קטנות היא תחום-עיסוקו ומומחיותו – כמצהיר המקורי מטעמן של המבקשות – בל יופתע אם בית-המשפט לא יטה אוזן לטרונייתו. ממילא, מי שמצהירה על מה, שעשה אחר ולא נקלט בחושיה-היא אלא באמצעותה של שמיעה מאותו אחר – לאו תצהיר הוגש מטעמה.

4.כך הוא בכל הנוגע לביטול "מחובת-הצדק". אשר לסיכויי-ההגנה: עיינתי במלואו של החומר שצורף לבקשה ולא מצאתי כי עלה בידיהן של המבקשות להראות, ולו במידה המתחייבת בבקשה מסוג זה, כי אילו ניתן להן יומן בבית-המשפט, אפילו באיחור, היה סיכוי ממשי לשינוי מתוצאתו של פסק-הדין. החומר איננו מניח בסיס להעדפת-גרסתן של המבקשות באשר לנזקיו של אירוע-התאונה מיום 21.6.2016, נושא-התובענה. הואיל ומכוניתה של התובעת נפגעה מאחור, גם על המבקשות מקובל כי האחריות לפגיעה הזו היא על כלי-הרכב הפוגע והלוא הוא זה שמצד-המבקשות. במה שבמחלוקת, אין יסוד להעדיף את חוות-הדעת שמצד המבקשות, וממילא לא הוגשה ערוכה כדין וכתחליף לעדות בשבועה בבית-המשפט, על זו שהציגה התובעת בכתב-תביעתה. כאמור, בפסק-הדין הופחת ההחזר בגין שכר-טרחה ובכך די.

5.הבקשה נדחית. בתוך 15 ימים מיום-קבלתה של החלטה זו תשלמנה המבקשות, יחד ולחוד, למשיבה הוצאות בבקשה זו, בסך של 1,500 ש"ח. איחור יוסיף הפרשי-הצמדה ורבית מיום-החיוב ועד למועד-התשלום בפועל.

לפי תקנה 16(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, ניתן לפנות בתוך 15 ימים מיום קבלתה של החלטה זו לבית-המשפט המחוזי בבקשה להרשות ערעור.

ניתנה היום, ט"ז בתמוז התשע"ז, 10 ביולי 2017, שלא במעמד-הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: