ת"ק 10229-09-13 חיט נ' חאסקיה ואח' - פסקדין

בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שהתרחשה ביום 23.05.13, בה היו מעורבים שלושה כלי רכב.

התובע טען, כי שעה שעמדה רעייתו בכניסה לצומת והמתינה בהתאם לתמרור "תן זכות קדימה", לחלוף כלי רכב, הגיע מן הצד הנגדי רכב הנתבעת 1, חצה את הצומת במהירות, פגע ברכב הנתבעת 3, שנסע בניצב לו, המשיך בנסיעה ופגע גם ברכבו.

במסגרת דיון שנערך בפני, שמעתי את עדויות שלוש הנהגות, אשר מסרו שלוש גרסאות שונות באשר לאופן התרחשות התאונה.

לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי בראיות שהוצגו בפני – שרטוטים של התאונה, חוות דעת שמאי התובע, תמונות הנזק לרכב התובע, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה. ואלו נימוקיי:

ראשית אדרש לעניין שאלת הימצאותה של רעיית התובע ברכב בעת התאונה – נחלקו רעיית התובע והנתבעת 1. הנתבעת 3 לא ידעה למסור מידע בסוגיה זו. בנסיבות של גרסה מול גרסה – לא אוכל לקבוע כי עלה בידי התובע להוכיח הימצאות רעייתו ברכב בעת התאונה. לכך, מצטרפת העובדה שרעיית התובע לא ידעה למסור בעדותה כיצד פגע בה רכב הנתבעת 1, כיצד אירע המפגש בין שני כלי הרכב האחרים ומהם הנזקים שנגרמו לרכב הנתבעת 1 בעת שזה פגע ברכב התובע.

המשמעות של מסקנה זו הינה דחיית גרסת רעיית התובע, שכן אם לא נכחה ברכב, אזי אין באפשרותה למסור גרסה באשר לאופן התרחשות התאונה.

משכך, נותרתי עם גרסאות הנתבעות 1 ו – 3 –

הנתבעת 1 טענה, כי ביקשה לחצות את הצומת ישר, אך היה עומס תנועה. כלי הרכב בנתיב הקרוב אליה אפשרו לרכבה לעבור, וכאשר ביקשה לחצות את הנתיב המרוחק ממנה, ראתה את רכב הנתבעת 3 מרחוק ובכל זאת החליטה להמשיך בחציית הצומת. לטענתה, רכב הנתבעת 3 הגיע במהירות ופגע בחלקו הימני האחורי של רכבה, הדפו וגרם לו להסתובב עד שפגע קלות עם חלקו השמאלי האחורי בחלקו הימני הקדמי של רכב התובע.

בעלה של הנתבעת 1 הוסיף כי כתוצאה מן התאונה, נפל הטמבון האחורי של הרכב.

מנגד, טענה הנתבעת 3, כי נסעה במהירות מותרת בנתיבה, כאשר לפתע התפרץ רכב הנתבעת 1 לנתיבה ופגע ברכבה. הנתבעת 3 מסרה כי הייתה בסערת רגשות לאחר תאונה ולכן לא הבחינה בנזקים שנגרמו לשני כלי הרכב האחרים, אך כן זכרה כי הטמבון האחורי ברכב הנתבעת 1 נפל.