ת"ק 10216-09-14 גבריאלי ואח' נ' LIVE DNS - לייב DNS - פסקדין

התובעים מנהלים עסק ולצורך אחסון מידע באתרי אינטרנט השייכים להם התקשרו עם הנתבעת, שהנה חברה המוכרת שטחי אחסון אינטרנטי.

לטענת התובעים הם ביצעו שתי עסקאות ביחס לשני דומיינים שונים למשך שנה. לטענתם בעת ההזמנה הובטח להם על ידי הנציג כי ניתן יהיה להפסיק את השירות בכל עת ולקבל החזר כספי. התובעים טוענים כי ביקשו הפסקת השירות לאחר תקופה, אך הנתבעת לא הסכימה להשיב להם את החלק היחסי של התמורה ששולמה.

הנתבעת טוענת כי מדובר בהזמנה לשנה מראש בגינה זכו התובעים בהנחה בת 20%. נטען כי אין אפשרות שהנציג מסר לתובעים שניתן לבטל את ההתקשרות בכל עת ולקבל זיכוי שכן מדובר בעסקה לשנה בגינה כאמור ניתנת הנחה כספית. הוסבר שקיים מסלול חודשי ושם קיימת גמישות רבה יותר להפסקה בכל חודש, אולם מדובר במסלול יקר יותר. הנתבעת הציגה מסמכים מהם עולה כי מדובר בעסקה לשנה וכן הפנתה לתקנון המפורסם באתרה.

חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 אינו חל על עניינם של התובעים שכן השירות מושא תביעה זו אינו לשימוש אישי או משפחתי, אלא מדובר בשימוש עסקי (סעיף 1 לחוק הגנת הצרכן). בחוק הגנת הצרכן נקבעו כללים ברורים על סוגיה זו של ביטול עסקה מתמשכת וראה לעניין זה סעיף 13ד' לחוק הגנת הצרכן, אולם כאמור הם אינם חלים על ענייננו.

התובעים טוענים לזכות להשבה חלקית בשל דברים שאמר לשיטתם נציג הנתבעת ולמעשה טוענים הם להסכמה חוזית. אין בפי התובעים טענה אחרת ביחס לזכותם להשבה. הנתבעת חולקת כאמור על הבטחה כלשהי ומפנה למסמכים שונים מהם עולה לדעתה בבירור שמדובר בעסקה לשנה ללא כל אפשרות ביטול. לאחר שנתתי דעתי לשאלה זו סברתי שלא עלה בידי התובעים להוכיח שהוסכם בינם לבין הנתבעת שניתן יהיה לבטל את העסקה בכל עת ולקבל החזר יחסי.

ראשית יובהר שמדובר בהסכם לרכישת שירות לתקופה של שנה. התובעים קיבלו הנחה בת 20% בשל כך ששילמו מראש על כל תקופת השירות. בחשבוניות שנשלחו לתובעים נרשם במפורש שמדובר במנוי "שנתי". אין לראות בחשבוניות אלו כל הערה בדבר האפשרות לביטול והחזר כספי. תמוה בעיני כי התובעים לא דרשו לקבל אישור בכתב להסכמה אליה הגיעו לשיטתם עם הנציג. כאשר המסמכים שקיבלו לאחר התשלום אינם מתיישבים עם ההסכמה שהושגה לשיטתם, מצופה שהיו מגיבים ומבקשים הדגשה בדבר ההסכמה. מכאן שלא שוכנעתי שאכן הושגה הסכמה זו. בעניין זה ראוי לציין כי יש גם חוסר היגיון במתן אפשרות לבטל את העסקה תוך החזר יחסי מלא, כאשר הסדר זה אף עדיף על זה הקבוע בחוק הגנת הצרכן המאפשר גביית "קנס יציאה" (ראה סעיף 13ג'(ב)(3) לחוק הגנת הצרכן וכן רת"ק 7136-02-14 סופר אלקטריק ס.פ בע"מ נ' פקשר (5.5.14)). חוסר היגיון זה מתעצם לאור העובדה שהתובעים קיבלו הנחה בת 20% בשל תשלום מראש. מתן אפשרות ביטול לאחר תקופה קצרה, תוך שמירת ההנחה אינו מתיישב עם שורת ההגיון. עצם העובדה שלא נטען שנושא זה עלה בין הצדדים מחליש את האפשרות לקבל שהנציג אכן נתן הבטחה כאמור. התובעים היו ערים לנושא זה והציעו להחזיר את ההנחה, אולם בהיעדר הסכמה לא ניתן לעשות כן.