גביש נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

לפני שתי תביעות הנדונות במאוחד.

בכתב התביעה בת"ק 951-02-17 טוען התובע כדלקמן:

• התובע עבד שנים ארוכות בתחום הביטוח, מהן שבע שנים אצל הנתבעת.

  • בקשר לסוגיה שבמחלוקת הקדים התובע ופנה למפקח על הביטוח אולם תביעתו נדחתה, וגם פניה שהגיש למשטרת ישראל לא סייעה לפתרון המחלוקת. חלקו הראשון של כתב התביעה מוקדש לתיאור רקע זה ולטענה כי הפיקוח על הביטוח רואה לנגד עיניו רק את טובת חברות הביטוח.

  • לעצם המחלוקת טוען התובע כי הוא מבוטח בביטוח חיים, בעל רכיב חסכון, אצל הנתבעת.

  • במרץ 2015 ביקש פדיון חלקי בסך 40,000 ₪, ובקשה זו נדחתה כאשר הנתבעת ביקשה לקבל צילום תעודת זהות וצילום שיק. תשובה ששלח התובע לנתבעת במאי 2015 לא נענתה. לטענת התובע, מועד המסמך האחרון צריך להחשב כמועד הבקשה. התובע סבור כי על פי הוראות חוק חוזה הביטוח לא קיימת דרישה להצגת צילום תעודת זהות וצילום שיק, וכי הוא מוכר לנתבעת אשר מזהה אותו "כאשר היא רוצה" (ס' 21 לכתב התביעה) וכי התובעת "מנסה בדרך לא דרך להוציא מהתובע מסמך חדש" (ס' 22).

  • התובע טוען כי הנתבעת שינתה גרסאות במתן תשובה מדוע היא לא מבצעת את הפדיון המבוקש.

  • עוד טוען התובע כי הנתבעת ביצעה גזל בכספיו כששלחה ידה לכיסו בסך 43,239 ₪, ולטענתו הדבר נעשה שלא כדין שכן הנתבעת קישרה בין שתי פוליסות (948021-1 ו-906776-1) ללא זכות.