ת"ק 10027-09-15 סינקלר נ' נוביק

זוהי תביעה להשבת דמי שכירות ששילם התובע לנתבעת.

טענות התובע

1. ביום 22.7.14 נחתם בין התובע לבין הנתבעת הסכם שכירות, לפיו שכר התובעת את דירת הנתבעת ברחוב ההגנה 2/25 בירושלים.

2. בסעיף 3 להסכם השכירות נקבע, כי תקופת השכירות תהיה בת 12 החודשים החל מיום 1.8.14 ועד ליום 30.7.15. דמי השכירות החודשיים הועמדו על 2,800 ₪ , בתוספת 180 ₪ עבור ארנונה ו-100 ₪ עבור וועד הבית ובסה"כ 3,080 ₪.

3. במעמד חתימת ההסכם שילם התובע לנתבעת עבור חודש השכירות הראשון, וכן הפקיד בידיה 11 שיקים לתשלום דמי השכירות במהלך תקופת השכירות.

4. בחלוף מספר חודשים של מגורים בדירה, רכש התובע דירה למגורים. בחודש 12/2014 הודיע התובע לנתבעת כי רכש דירה, וביקש לעזוב את דירת הנתבעת ולמצוא שוכר חלופי שיבוא במקומו. התובע התחייב בפני הנתבעת כי ימשיך לשלם את דמי השכירות ואת החשבונות החלים על הדירה, עד למציאת שוכר חלופי. הנתבעת הסכימה כי התובע ימצא שוכר חלופי שייכנס תחתיו.

5. התובע פרסם את הדירה להשכרה ב"יד 2" והחל לחפש שוכר חלופי. במשך הזמן, הפנה התובע לנתבעת מספר שוכרים פוטנציאליים, אך בכל פעם הנתבעת דחתה אותם מסיבות שונות. כך, למשל בחודש ינואר 2015 הפנה התובע שוכרת לנתבעת, והיא דחתה אותה בנימוק שאינה נשמעת בסדר. כמו כן, הנתבעת הודיעה כי אינה מוכנה להשכיר את הדירה לערבים, מה שהקשה עוד יותר על התובע במציאת שוכר חלופי, שכן הדירה נמצאת באזור בו מתגוררים ערבים רבים.

6. ביום 15.2.15 פינה התובע את הדירה והמשיך לחפש שוכר חלופי.

7. ביום 26.4.15 עבר התובע באקראי ליד הדירה, וראה כי מתגורר בה אדם. התובע פנה לאותו אדם, וזה סיפר לתובע כי שכר את הדירה ביום 17.4.15. התובע מציין, כי הנתבעת לא טרחה להודיע לו על כך.