ת"צ 9771-04-12 שמוחה ואח' נ' עירית נתניה

1. ביום 16.6.15 ניתן על ידי פסק דין בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישו המבקשים. בפסק הדין נדחתה התובענה הייצוגית, נוכח פסיקת בית המשפט העליון ברע"א 2453/13 עמר נ' עיריית חדרה (14.4.15) (להלן: "עניין עמר"). בפסק הדין הוריתי לצדדים להגיש טיעוניהם לעניין גמול ושכר טרחה וזהו נושא החלטה זו.

2. בעניין עמר נדונה שאלת חוקיות עיגול שטחי נכסים לצורך חיוב בארנונה, שאלה שהתעוררה בתובענות ייצוגיות רבות שהוגשו נגד רשויות שונות.

בעניין עמר נקבע בעניין שעמד לדיון, קרי עיגול השטחים, כי:

" השילוב בין התכליות הפרטניות של דיני ההקפאה בתחום הארנונה לבין התכליות הכלליות של דיני המס מוביל למסקנה, כי פרשנותה הראויה של תקנה 3(א) לתקנות ההסדרים היא שעל כל הרשויות המקומיות לפעול לפי השיטה המדויקת. במילים אחרות, עליהן לחשב את הארנונה לתשלום בגין הנכסים שבתחומן על בסיס נתון השטח המדויק שנמדד עבור כל נכס, כולל חלקי מטרים רבועים. לאור מסקנה פרשנית זו, גבייה לפי שיטה אחרת – עיגול תמיד למעלה, עיגול תמיד למטה, או עיגול מעלה-מטה לסירוגין – היא גבייה בלתי חוקית".

עוד נקבע שם לעניין תחולת ההלכה :

"לפיכך, אנו מחליטים כדלקמן: השיטה המדויקת היא השיטה המחייבת לפי תקנה 3(א) לתקנות ההסדרים. הלכה זו תחול פרוספקטיבית בלבד. בנוסף, מועד תחילתה של ההלכה מושהה, כך שהיא תיכנס לתוקף ביום 1.1.2018. יחד עם זאת, החל מיום 1.1.2016, על רשויות מקומיות שיש בידיהן נתונים מדויקים בדבר שטחי הנכסים שבתחומן או חלקם לחייבם בארנונה לפי השיטה המדויקת. כמו כן, החל ממועד זה, רשויות מקומיות שלא מצויים בידיהן הנתונים המדויקים לגבי כל הנכסים או חלקם, אך יבצעו מדידות חדשות של נכסים קיימים, ימדדו נכסים חדשים או יקבלו נתונים בדבר השטח המדויק של נכסים שבתחומן בדרך אחרת, יקבעו את שומת הארנונה עבור נכסים אלו לפי השיטה המדויקת. נדגיש, כי ההוראה לגבי תקופת המעבר תחול רק על שומות עתידיות, שיוצאו לשנת 2016. היא לא תחול על חובות ארנונה שלא שולמו על פי שומות עבר".

לעניין גמול למערער ושכר טרחה לבא-כוחו בעניין עמר, הפנה בית המשפט העליון לסעיפים 23-22 בחוק תובענות ייצוגיות; ולע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט (23.5.2012)) ובעיקר לסעיף 22(ג) בחוק תובענות ייצוגיות הקובע:

"בית המשפט רשאי, במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו –

(1) לפסוק גמול למבקש או לתובע המייצג אף אם לא אושרה התובענה הייצוגית או שלא ניתנה הכרעה בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה לפי הענין, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב)".