ת"צ 8017-03-17 קליינרמן נ' רוני ודני בתי מאפה בע"מ

מונחת בפני בקשת הסתלקות, שהוגשה בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן – החוק).

המבקשת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן – הבקשה). עפ"י הנטען בבקשה היא נוגעת לסימון בלתי תקין של מוצרי המשיבה. הבקשה טרם נידונה ואף טרם הוגשה תגובת המשיבה לבקשה.

בבקשת ההסתלקות נטען, כי לאחר שהמשיבה קיבלה לידיה את הבקשה, היא פעלה באופן לתיקון הליקוי. בנסיבות אלו, כך על פי הנטען בבקשת ההסתלקות, הגיעה המבקשת למסקנה, כי הושגה מטרת הגשת הבקשה, וכי האינטרס הציבורי יצא נשכר. על כן עותרת המבקשת למחיקת הבקשה ולדחיית תביעתה האישית נגד המשיבה.

לבקשת ההסתלקות מצורף תצהיר המבקשת וכן תצהיר ב"כ המבקשת, ובהם הם מאשרים, כי הם אמורים לקבל תשלום הוצאות בסך 4,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 16,000 ₪ בתוספת מע"מ מהמשיבה.

בנסיבות אלו אני מאשר את ההסתלקות המבוקשת. לנוכח טעמי בקשת ההסתלקות, אינני רואה מקום ליתן הוראות לפי סעיף 16(ד)(1) לחוק.

כמפורט בבקשת ההסתלקות הגיעו הצדדים לידי הסכמה בדבר תשלום גמול למבקש בסך 4,000 ₪ מכל אחת מהמשיבות ובדבר תשלום שכ"ט ב"כ המבקש בסך 16,000 ₪ בתוספת מע"מ.

בת"צ(ת"א)59904-07-13, פיסחוב נ' עיריית רמת גן, ניתן ביום 19.2.15, נאמר (בסעיף 3 לפסה"ד):

"השיקולים השונים לפסיקת גמול ושכר טרחה בהליך ייצוגי שהסתיים בפשרה הוצגו בהרחבה בע"א 2046/10, עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט ומנשה כהן, וניתן לחלקם לשלושה סוגים עיקריים; הסוג הראשון הם שיקולי תשומה – שיקולים הנוגעים לעלויות ולסיכון שנטל על עצמו התובע המייצג ועורך הדין, כגון טרחה, סיכון, הוצאות ומורכבות ההליך. במסגרת זו מבקש בית המשפט ליצור תמריץ חיובי להגשת תביעות ייצוגיות ראויות. הסוג השני הם שיקולי תפוקה לקבוצה המיוצגת – דהיינו, שיקולים הנוגעים לתועלת שהביאה התובענה הייצוגית לקבוצה המיוצגת, תוך ניסיון להעניק לתובע תמריצים אשר יותירו בידי חברי הקבוצה המיוצגת רווח גבוה ככל האפשר. במסגרת שיקולים אלה יכללו תועלת לחברי הקבוצה המיוצגת ואופן ניהול ההליך. הסוג השלישי הם שיקולים הנוגעים לתועלת הציבורית מהתובענה הייצוגית, ולרצון לכוון את המשאבים באופן שיושקעו בתובענות ייצוגיות שתועלתן הציבורית גדולה ביותר. במסגרת זו יבחנו החשיבות הציבורית של קידום אכיפת הדין והרתעה מפני".

בחינה של התשלומים המוסכמים, המפורטים בבקשת ההסתלקות, לאורם של שיקולים אלו מובילים למסקנה, שיש לאשר תשלומים אלו. המבקש פנה לעו"ד ופעל להגשת הבקשה. זאת תוך רצון להגן על האינטרס הציבורי, שנפגע כתוצאה מהסימון הלקוי. לשם כך נשכרו שירותי עורך דין. אכן הגשת הבקשה הועילה, ותוך זמן קצר תוקן הליקוי ע"י המשיבה. התועלת העולה מכך יש בה כדי להוות תועלת ציבורית, כאשר סימון מוצר – שבאופן בו הוצע למכירה היה כדי לגרום נזק לציבור הקונים – תוקן כדבעי, ושוב אינו מוצע למכירה בצורה, שהיתה עלולה להטעות את ציבור הלקוחות.