ברוך נ' עיריית רעננה

לפניי בקשה לפי סעיף 19 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 לאישור הסדר פשרה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש המבקש כנגד המשיבה להשבת כספים ששולמו ביתר בגין היטל תיעול.

רקע והשתלשלות ההליך

1. ביום 30.6.15 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה להשבת כספים שגבתה המשיבה ביתר בגין תוספת ל"היטל תיעול" מכח חוק עזר לרעננה (תיעול), התשס"ב-2002, (להלן: "היטל תיעול" ו"חוק העזר", בהתאמה).

   תמצית בקשת האישור

2. המבקש הוא מהנדס, בעל נכס בתחומה של המשיבה, בבעלות משותפת עם רעייתו המצוי ברחוב הפעמונים 16/10 ברעננה, נכס מספר 5380100100, הרשום במשיבה כגוש 6582 חלקה 443. המבקש חויב בתשלום בגין תוספת להיטל תיעול בסכום של 209.80 ₪, שהוא תשלום ראשון מתוך 8 תשלומים.

   בשנת 1994 הכינה המשיבה תחשיב לתיקון חוק העזר הישן - חוק עזר לרעננה (תיעול), התשל"ח-1978.

   בחודש נובמבר 2001 אישרה מועצת המשיבה את חוק העזר אשר פורסם ברשומות באפריל 2004. תעריפי חוק העזר הם תעריפי חוק העזר הקודם שנערכו בהתאם לתחשיב 1994. בשנת 2004 בהחלטת מועצת העיר מיום 30.12.03 החליטה המשיבה על גביית היטל לפי סעיף 6 החוק העזר (המתיר למשיבה לקבוע כי ההיטל ישולם לשיעורין), דהיינו לגבות 4% מתעריף חוק העזר למ"ר שטח בנוי, ו-2% מתעריף חוק העזר למ"ר קרקע. בכך הועמד שיעור היטל התיעול המצטבר שנגבה מבעלי הנכסים בעיר על 53% בגין מרכיב הבנוי ו-51% בגין מרכיב הקרקע.

   ביום 29.4.15 החליטה מועצת המשיבה להטיל היטל תיעול משלים בגובה 15% מהיטל התיעול שהמשיבה מוסמכת להטיל על פי חוק העזר (להלן: "תוספת ההיטל").

3. המשיבה התקינה מכוח סמכותה לפי סעיפים 250 ו-251 לפקודת העיריות[נוסח חדש], חוקי העזר המכילים הוראות בדבר ביצוען של עבודות תשתית והטלתם של חיובים באגרות והיטלי פיתוח למימונן של עבודות אלה. תעריפי אגרות והיטלי הפיתוח נקובים בתוספת לחוקי העזר, ואלה כוללים לרוב תעריף למ"ר קרקע ותעריף למ"ר בנין.

4. מושאו של החיוב ב היטל התיעול הוא כלל עלותה של מערכת התשתית הציבורית הרלוונטית. לעניין החיוב בהיטל התיעול מדובר במימון עלותה של כל מערכת הניקוז והתיעול. תעריפי ההיטל למ"ר קרקע ובניין מבוססים על תחשיב שהוא פונקציה של עלות מערכת התשתית העירונית ושל שטחי הנכסים שבעליהם מיועדים לשאת בעלות מימונה. כפועל יוצא מכך נקבעים תעריפי ההיטל באופן הבא: המערכת נשוא ההיטל נאמדת על ידי אנשי המקצוע הרלוונטיים ונקבע לה ערך בסכום כולל; סכום עלות המערכת מחולק לשני חלקים, לאו דווקא שווים: האחד מתייחס לרכיב הקרקע שבנכס והשני לרכיב הבניין שבו. שני הסכומים מוצבים במונים בשתי נוסחאות חילוק; במכנה של שתי נוסחאות החילוק הנ"ל, מוצבים, בהתאמה, שטח הקרקע שברצון הרשות להשית עליו חיוב בהיטל ושטחי הבניין הניתנים להקמה לפי התכניות החלות בתחום הרשות, שברצון הרשות המקומית לחייב בגינם בהיטל; תוצאותיהן של שתי הנוסחאות, הן תעריפים למ"ר קרקע ומ"ר בניין, הקבועים ונקובים בחוק העזר של אותה רשות מקומית.

5. החיוב בהיטל בגין נכס קונקרטי מבטא את חלקו היחסי של בעל הנכס בכלל עלותה של מערכת התשתית נשוא ההיטל. שיטת התחשיב ההיטלי הנ"ל מטרתה לאמוד באופן יסודי ומדויק ככל האפשר, את שווי המערכת נשוא ההיטל ולקבוע תעריפים המיועדים לפי ערכיהם לממן את עלותה.

6. חוקי העזר מטילי ההיטלים לסוגיהם, קובעים במסגרתם שתי עילות חיוב בהתקיימן יושת על בעל נכס חיוב בהיטל: חיוב ראשוני - בעת התקנתו של קטע התשתית המיועד לשמש את הנכס ו/או משמשו בפועל. אירוע שכזה לגבי היטל סלילת רחוב הינו סלילתו של רחוב גובל, ולגבי תיעול הינו התקנת תיעול באזור האיסוף בו מצוי הנכס. חיוב משני - במקרה של תוספת בנייה או בנייה חדשה המוקמת בנכס לאחר מועד התקיימותה של עילת החיוב הראשונית, בשל שטחה של זו מוטל על בעל הנכס חיוב משלים בהיטל עבור שטח הבנייה הנוספת.