ת"צ 6423-04-14 באוברג נ' מדינת ישראל

בקשה לפסיקת גמול לתובע המייצג, ושכר טרחה לבאי-כוחו, בעקבות הודעה חדילה שהגישה המשיבה, בהתאם לסעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006.

הודעות החדילה

1. המבקש הגיש תובענה מנהלית ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית נגד המשיבה, בטענה כי המשיבה גובה סכומים בייתר, של פיקדון הנדרש לשם פתיחת תיק פשיטת רגל או תיק פירוק חברה (להלן: "הפיקדון"), ולכן עליה להשיב את יתרת הפיקדון למפקיד.

2. המשיבה הגישה הודעת חדילה ביום 15.7.14 (להלן: "הודעת החדילה הראשונה"). המבקש הגיש תגובה להודעת החדילה, בה טען כי מדובר בהודעה "עמומה" ביחס לאחת מעילות התובענה (השבת יתרת הפיקדון שלא נוצלה למפקיד).

בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 10.12.14. ניתנה החלטתי, בה הונחו הצדדים לנהל מו"מ ביניהם על מנת להסדיר את המחלוקות שנותרו לאחר הודעת החדילה הראשונה.

3. ביום 3.9.15 הגישה המשיבה הודעת חדילה נוספת, המגלמת את פרטי ההסכמות בין הצדדים (להלן: "הודעת החדילה השנייה"). בהודעה זו ציינה המשיבה, כי החל מיום 15.7.14 מבוצעת הגבייה בהתאם לסכומים המופחתים על פי התקנות (400 ₪ בתיק פירוק ו- 1600 ₪ בתיק פשיטת רגל), וזאת עד להשלמת מהלך עליו שוקד הכונס הרשמי, לשינוי מנגנון התשלום כך שייקבע כ"אגרה, הכוללת מנגנון של הצמדה למדד.

4. המשיבה ציינה, כי בכל תיק שנפתח בשנתיים שקדמו להגשת התובענה הייצוגית ולא נסגר עד היום, יושב ע"י הכונס הרשמי סך המהווה את ההפרש בין הפיקדון שנגבה בפועל לבין הסך של 400 ₪ בתיק פירוק ו- 1600 ₪ בתיק פשיטת רגל, בצירוף תשואת השקעה כאמור בסעיף 10 לחוק האפוטרופוס הכללי, תשל"ח – 1978, אם היתה. הסכומים הללו יושבו לקופת פשיטת הרגל או לקופת הפירוק לפי העניין, בתוך שלושה חודשים ממועד מתן פסק הדין.

להודעה צורף תצהיר של מנהל המחלקה המשפטית במשרד האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, עו"ד איתי הס, החוזר על האמור לעיל ועל אומדן שווי ההטבה לקבוצה, כתוצאה מהחזר הסכומים שנגבו בייתר ויושבו למפקידים. בנושא אומדן שווי ההטבה נתגלעה מחלוקת בין הצדדים, אליה אתייחס בהמשך.