ת"צ 61962-03-15 פיק4טיפ בע"מ נ' בנק אוצר החייל בעמ ואח'

הקדמה:

ההליך דנא החל בהגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית ולצידה תובענה (להלן: "בקשת האישור" ו-"התובענה" בהתאמה ) ואשר הוגשו ביום 30/3/2015 ע"י חברת פיק 4 טריפ בע"מ (להלן: "המבקשת") בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"), בעילות שעיקרן מתחום דיני הבנקאות.

השתלשלות העניינים וטיעוני הצדדים

1. מכתבי הטענות עולה כי המבקשת הינה חברה העוסקת בפיתוח פתרונות אחסון לרכבים. המשיב מס' 1 הינו תאגיד בנקאי (להלן: "הבנק") ואשר בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה העמיד הלוואה למבקשת. ואילו המשיבה מס' 2 הינה חברה העוסקת במתן ייעוץ עסקי וכלכלי, אשר בזמנים הרלוונטיים פעלה כגוף מתאם בין הממשלה לבין הקרן לסיוע לעסקים קטנים.

2. ביסוד התובענה ובקשת האישור עומדת הטענה שהמשיבות הציגו פרסומים כוזבים ומטעים, אשר גרמו לציבור הלווים, הכולל בתוכו את המבקשת, נזק כלכלי. לטענת המבקשת, המשיבות הציגו מצג שווא, שלפיו הן משמשות "צינור" לקבלת הלוואות בערבות מדינה, כאשר לאמיתו של דבר ערבות המדינה הינה אל מול הבנקים בלבד, ואילו ההלוואות שניתנו ללווים היו בערבות מלאה של הבעלים (הערבים) לטובת ההלוואה. לטענת המבקשת, יוצא שערבות המדינה הינה בטוחה שנותנת המדינה לטובת הבנקים לאחר שאלה עושים כל שלאל ידם בכדי לגבות את סכום ההלוואה מהלווה וערביו, ורק אם הבנק לא מצליח לגבות את החוב מהלווה וערביו, או אז ממומשת ערבות המדינה . לשיטת המבקשת, השימוש בצמד המילים "ערבות מדינה" נועד להטעות את הציבור ו "לחלוב" ממנו כספים שלא כדין.

3. עוד טוענת המבקשת כי דבר ההטעיה הנטענת התברר לה במסגרת הליכים שנוהלו כנגדה וכנגד הערבים, בבית משפט השלום בחיפה, במסגרת ת"א 15513-05-09 בנק אוצר החייל בע"מ נ' פיק 4 טריפ בע"מ (להלן : "תביעת הבנק"), שכן לטענתה, הסתבר כי מקום שאינה מסוגלת להחזיר את ההלוואה, פונה הבנק בראש ובראשונה לערבים שחתמו ערבות אישית להלוואה, בדומה לכל הלוואה עסקית אחרת שניתנת ישירות מהבנקים, כך שאותה הלוואה בערבות המדינה אינה נבדלת מהלוואה בנקאית עסקית רגילה, וכשם שבהלוואה רגילה ממצה הבנק את ההליכים נגד הערבים במקרה של אי פירעון החוב, כך גם נעשה במקרים דוגמת המקרה הנדון, אף שלכאורה מדובר בהלוואה בערבות של המדינה. על פי הנטען, המדובר בהצגה מטעה של הדברים, על כל המשתמע מכך מבחינה משפטית.

4. המבקשת ביססה את התובענה ואת בקשת האישור על עילות שונות וביניהן: הטעייה בניגוד להוראות חוק הבנקאות (שירות לקוחות) התשמ"א-1981, וכן בניגוד להוראות כללי הבנקאות (שירות לקוחות)(גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב-1992 ; הטעייה ואי גילוי נאות בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ; ועילת רשלנות לפי סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).