ת"צ 61503-09-14 גרובר נ' מועצה מקומית מזכרת בתיה

לפניי הודעת המשיבה על חדילה לפי סעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

רקע והשתלשלות העניינים

1. ביום 28.9.14 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה להשבת כספים שנגבו ביתר, כתוצאה מהחלה רטרואקטיבית של תיקון שומה במהלך שנת המס (בדרך של שינוי סיווג, הגדלת שטח וכיוב') (להלן: "בקשת האישור").

   בבקשה נטען כי במקרים בהם המשיבה מתקנת את השומה של הנישום בעקבות מדידות שהיא עורכת (להלן: "תיקון שומה"), היא מחילה את השומה המתוקנת באופן רטרואקטיבי למועד מוקדם למועד תיקון השומה (להלן: "חיובים רטרואקטיביים"). לעיתים המשיבה מחייבת לראשונה שטחים שלא חויבו בעבר עקב מדיניותה וחיובים אלו גם מוחלים רטרואקטיבית. החלה רטרואקטיבית של שומה מתוקנת באופן גורף, מנוגדת לפסיקת בית המשפט העליון לפיה חיוב רטרואקטיבי הוא בחזקת פסול וכי לשם סתירת החזקה על המשיבה הנטל להוכיח קיומם של נסיבות חריגות וטעמים כבדי משקל. (עע"מ 4551/08 עיריית גבעת שמואל נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (1.12.11) ועע"מ 1280/10 מעונות מכבי נ' עיריית רמת גן (18.3.12)). המשיבה חייבה בחיוב רטרואקטיבי גורף באופן המעיד כי לא בחנה קיומם של טעמים כבדי משקל המצדיקים את החיוב הרטרואקטיבי.

   הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור היא "כלל הנישומים בתחום שיפוט המועצה אשר נשלחה להם הודעת תיקון שומה במהלך שנת כספים בתחולה למפרע ביחס לתקופה הקודמת להודעת תיקון השומה, וזאת במהלך 24 חודשים שטרם הגשת בקשה זו. תיקון השומה יכול שיתבצע בדרך של שינוי סיווג, הגדלת שטח החיוב או ביטול פטור" (סעיף 69 בבקשת האישור).

2. ביום 13.1.15 הגישו הצדדים הודעה משותפת ומוסכמת בדבר חדילת המשיבה מגבייה בהתאם לסעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "הודעת החדילה" ו"חוק תובענות ייצוגיות", בהתאמה). הודעת החדילה נתמכה בתצהירו של מר ערן לבב, גזבר המשיבה (להלן: "הגזבר"), שהצהיר כי המשיבה מודיעה על חדילה מגביית היתר החל מיום 28.9.14 (מועד הגשת בקשת האישור) באופן הבא:

   "במקרה שהמועצה מבקשת להרחיב את השטח מושא החיוב של נכס לאור מדידות חדשות שבוצעו.. תחייב את הנישום אך ורק ממועד משלוח הודעת השומה המתוקנת ואילך..., אלא אם יוחלט בהחלטה מנומקת ובכתב (בחתימת יועמ"ש הרשות) כי יש מקום לחייב למפרע, וזאת לאחר בחינה פרטנית של המקרה ותוך בחינת עניינו של הפרט בסופיות השומה ומידת הסתמכותו שלו על השומה המקורית מחד גיסא, ומאידך גיסא בחינת האינטרס הציבורי שבקיום החוק ובגביית מס אמת, כמו גם התנהלותו של הנישום והשאלה, אם רובץ לפתחו אשם כלשהו, והכל בהתאם להוראות הדין הקיים". (ההדגשות במקור) (סעיף 4 בתצהיר הגזבר).

   בהתייחס לחובות עבר הצהיר הגזבר כי החדילה משתרעת גם על גביית חובות עבר "באופן שהגבייה בגין שטחים נוספים שהתגלו במדידה תחול רק ממועד משלוח השומה המתוקנת ואילך ולא קודם לכך". בנוסף הצהיר הגזבר כי ככל שמיום 28.9.14 הנ"ל ואילך, חייבה המשיבה בחיוב רטרואקטיבי בגין שטחים נוספים שהתגלו במדידה שלא בהתאם לאמור לעיל, תזכה המשיבה את הנישום בהתאם.

3. בהודעת החדילה הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה בדבר המלצה לתשלום גמול למבקש בסכום של 3,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחו בסכום של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ. הצדדים סבורים כי הסכומים המוסכמים הוגנים וסבירים בנסיבות העניין, בשים לב לשלב בו נמצא התיק, סכום התביעה והתנהלות הצדדים.

4. בהחלטתי מיום 15.1.15 קבעתי כי על המשיבה להבהיר "האם החדילה מגביית היתר חלה רק במקרים של תיקון שומה הנובעת מהגדלת שטח (כפי שצוין בסעיף 4 בתצהיר לבב) או שזו חלה גם במקרים שתיקון השומה נובע משינוי סיווג וביטול פטור (כאמור בסעיף 69 בבקשת האישור)" וכן להבהיר "האם החדילה מגביית היתר חלה גם במקרים בהם החליטה לראשונה לחייב שטחים שלא חויבו עקב מדיניותה והחילה את אותם חיובים רטרואקטיבית (כאמור בסעיף 22 בבקשת האישור)".

5. ביום 29.1.15 הגישה המשיבה הבהרה לה צורף תצהיר נוסף של הגזבר אשר הצהיר כי הודעת החדילה חלה גם על המקרים הנקובים בסעיפים 69 ו-22 בבקשת האישור, "קרי מקרים בהם תיקון שומה במהלך שנת כספים נובע משינוי סיווג, ביטול פטור, חיוב בשטחים שלא חויבו עד כה בהתאם לשינוי במדיניות" (שם, בסעיף 3). ובהמשך הצהיר הגזבר כי "גם במקרים הנקובים דלעיל, תנהג המועצה, כפי שהודיעה ב... [הודעת החדילה], קרי החיוב יחול ממועד הודעת השומה ואילך, וזאת אלא אם כן, וכפי שפורט והוסבר בסעיף 3 להודעה, מצאה המועצה בשל נסיבות חריגות שיאושרו על-יד יועמ"ש המועצה, כי יש מקום לחייב למפרע תוך ציון נימוקים בכתב שיינתנו" (שם, בסעיף 4). עוד הובהר כי האמור חל גם על חובות עבר (סעיף 5).

6. המבקש הודיע ביום 1.2.15 כי נוכח הבהרת המשיבה, מדובר בחדילה מלאה ביחס לעילת התובענה ומתבקש לאשר את הודעת החדילה.