ת"צ 55974-09-11 שלם נ' שופרסל בע"מ

1.המבקש הגיש בקשה לעיון בתיק התובענה הייצוגית שהוגשה כנגד המשיבה, בהתאם לתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תובענה שהסתיימה ביום 8.12.13.

מטרת העיון כפי שהציג אותה המבקש, הינה לשקול אפשרות להגיש תביעה דומה.

2.הבקשה נשלחה לתגובת המשיבה אשר התנגדה לעיון, וטענה כי הבקשה אינה מנומקת די הצורך, היא כללית מאד ואינה עונה לתנאים שנקבעו בפסיקה, מה גם שחלף זמן מאז התנהל ההליך ואין הוא רלוונטי לתביעה עכשווית.

3.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, נמצא שדין הבקשה להתקבל;

התקנות מאפשרות לכל אדם לעיין בתיקי בית המשפט, וזכות זו הוכרה גם בפסיקה כזכות לגיטימית המבוססת על עקרון פומביות הדיון, תוך שנקבעו מספר שלבים בהם בוחן בית המשפט את העיון המבוקש. תחילה נבחנת השאלה האם קיים איסור בדין לגבי העיון, וככל שאין איסור כזה, נבחן האם העיון מוצדק, כשנקודת המוצא היא עקרון הפומביות וזכות העיון הכללית הנגזרת ממנו, כך שבעל דין המתנגד לעיון צריך להרים את הנטל ולשכנע כי לא מתקיים במקרה זה העיקרון הכללי, או שקיימים טעמים כבדי משקל היכולים למנוע את העיון.

בית המשפט שלפתחו מגיעה הבקשה אמור להכריע בין האינטרסים והזכויות השונות של כל הנוגעים בדבר – מבקש העיון, בעלי הדין והאינטרס הציבורי, ובהנחה שנמצאה הצדקה עקרונית לעיון, ניתן להגבילו או להתנותו אם עלולים להפגע אינטרסים מוגנים של הצדדים. (ראה: רעא 3863/15 קרן טוליפ קפיטל נ' Liberty Mutual Insurance Europe Limited, ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גל חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385, 393-394 (2005)), עא 232/10 ביטון רבקה נ' ידיד בית המשפט).

4.במקרה זה לא נמצא איסור שבדין, והמשיבה לא העלתה נימוקים של ממש מדוע יש לאסור את העיון, ומדוע לא חל על ההליך העקרון הכללי של הפומביות, כשהמשיבה אף לא נדרשה באופן ספציפי להגבלה מסויימת לגבי החומר המצוי בתיק, וכיון שהנטל המוטל עליה (ולא על המבקש) לא הורם ולא הוצגו טעמים משמעותיים למניעת העיון, הרי שאין כל סיבה שלא לאפשר אותו.

5.הבקשה מתקבלת והמבקש רשאי לעיין בתיק.

אין צו להוצאות.