ת"צ 54150-02-11 חדד ואח' נ' עיריית נס ציונה

לפניי בקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה לפי סעיף 9(ג) בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

רקע והשתלשלות ההליך

ביום 28.2.11 הגישו המבקשים בקשה לאישור תובענה ייצוגית בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "בקשת האישור הראשונה" ו"החוק", בהתאמה). ביום 5.4.11 הגישו המבקשים בקשה מתוקנת לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה (להלן: "בקשת האישור"). עניינה של התובענה השבת תשלומי ארנונה שנגבו ביתר עקב הכללת השטחים המשותפים של הבניין בשטח הדירה, בטענה כי חיוב זה מנוגד לחוקי ההקפאה וכי המשיבה לא קבלה את אישור השרים לגבייה זו.

ביום 3.7.11 הגישה המשיבה הודעה על חדילה מהגבייה נושא בקשת האישור, לפי סעיף 9(ב) בחוק אשר נתמכה בתצהירו של רו"ח גדעון טביב, גזבר המשיבה (להלן: "הודעת החדילה", "מר טביב" ו"תצהיר טביב", בהתאמה). בין היתר הצהיר מר טביב כי המשיבה תחדל מגביית היתר "לכל המאוחר, עד לסוף חודש אוקטובר 2011" (סעיף 13 בתצהיר טביב).

בתשובת המשיבה מיום 29.8.11 להתנגדות המבקשים להודעת החדילה, התבקש בין היתר להאריך את "המועד הקובע" שבסעיף 9 בחוק ככל שיידרש. בתצהיר התומך בתשובה זו הצהיר מר טביב כי נתן הוראות שהחדילה בתוקף מיום 1.7.11 (להלן: "תשובת המשיבה" ו"תצהיר טביב הנוסף", בהתאמה) (סעיף 9 בתצהיר טביב הנוסף).

בהחלטתי מיום 8.9.11 קבעתי כי המשיבה לא הצהירה על חדילה במועד הקובע – זאת מכיוון שבהודעת החדילה הצהירה המשיבה על חדילה מגבייה עד סוף חודש אוקטובר 2011, למעלה משלושה חודשים לאחר המועד הקובע, מבלי שהמשיבה הבהירה כי היא תשיב כל סכום שייגבה לאחר המועד הקובע. עוד קבעתי בהתייחס לתשובת המשיבה לפיה הצהיר מר טביב בתצהירו הנוסף כי נתן הוראות שהחדילה בתוקף מיום 1.7.11 כך:

"אין בהוראות הוראת השבה כוללת בגין תשלומי יתר החל מיום 3.7.11. יש הוראת זיכוי רק לגבי 'תושב אשר שילם את מיסיו לשנה שלמה מראש'. בסעיף 14 מציין הגזבר שהורה שהשטחים המשותפים 'יחדלו מלהתחייב מיום 1.7.2011' ואולם אין הוא מצהיר דבר לעניין ההשבה.

ענייננו על כן שונה מנסיבות הלכת גנץ שם הסכימה העירייה מפורשות כי תשלומי הארנונה ששולמו מהמועד הקובע – יוּשבו" (ההדגשה בקו במקור).

נוכח האמור לעיל נדחתה הודעת החדילה.

ביום 6.7.14 הגיעו הצדדים להסכמות בבית המשפט העליון, במסגרת בקשת רשות ערעור שהגישה המשיבה, נוכח הבהרות נוספות של המשיבה. ואלו ההצהרות וההבהרות שניתן להן תוקף של החלטה בבית המשפט העליון:

"2. ...הודיעה בא-כוח המשיבים [המבקשים שלפניי – מ' נ'] כי מקובלים עליה ההסברים באשר לנתוני ההחזר ולפער שבין סכום ההחזר בפועל לבין ההערכה (הגבוהה יותר), שניתנה בשעתה בהודעת החדילה. כמו כן מקובלים עליה הסברי המבקשת לגבי ריביות הזיכוי.

3.ביחס להפחתת חובות עבר בגין השטחים המשותפים למגורים, שהתגבשו עובר להודעת החדילה ואשר לגביהם רשומים כיום בפנקסי העיריה חובות של מי שהיו בעלי שטחים משותפים נכון לתאריך 01.07.2011 וטרם שילמו חובם – העיריה הצהירה כי תעשה הפחתה בפנקסיה ברישומי החיובים בשיעור של 5% מיתרת חוב הארנונה לגבי כל בעל חוב שכזה (ובלבד שחובו טרם שולם), וזאת על בסיס ההנחה (שנבדקה) ולפיה ממוצע שיעור השטחים המשותפים ביחס לחיובים עמד בשעתו על כ-3.8%. כן הוסכם כי העיריה תמסור הודעה על ההפחתה האמורה בהודעת הארנונה הקרובה שתישלח לכל החייבים הרלבנטיים.

באת-כח המשיבה [המבקשים שלפניי – מ' נ'] הודיעה כי ההצהרה האמורה מקובלת עליה, במיוחד בשים לב לכך שיש בה אף הליכה מעבר להנחת העבודה בדבר שיעור היחס הממוצע בין השטחים המשותפים לבין החיובים כנ"ל".