מוספי נ' טעמן- שיווק מזון בע"מ

בפניי בקשה משותפת ומוסכמת מטעם המבקש ומטעם חברת טעמן שיווק מזון בע"מ (להלן – המשיבה), להסתלקות המבקש מבקשה לאישור התובענה כייצוגית, לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק).

ביום 2.6.2015, פנה המבקש בתובענה ובבקשה לאשרה כייצוגית (להלן – בקשת האישור), שעניינה הפרה מצד המשיבה את הוראות סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן – חוק הגנת הצרכן). על פי הנטען בתובענה ובבקשת האישור, שיווקה המשיבה את המוצר "שמן למאור" (להלן: המוצר) כשעל גבי אריזתו נכתב "ללא עשן וללא ריח", כאשר למעשה המוצר אינו עומד בהבטחה הכתובה על גבי אריזתו.

כעולה מבקשת האישור והתובענה, המבקש רכש את המוצר, ולאחר השימוש בו גילה כי השמן הפיץ עשן סמיך וריח רע. עוד נטען, כי המבקש פנה בעקבות המקרה למשיבה במספר מכתבים דרך אתר האינטרנט, אולם לא זכה למענה. המבקש צירף לבקשת האישור תמונות לשם הוכחת טענותיו.

עילות התביעה שנתבעו במסגרת בקשת האישור הן הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, הפרת חובה חקוקה מכוח סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן – פקודת הנזיקין), עוולת הרשלנות מכוח סעיף 35 לפקודת הנזיקין, עוולת התרמית מכוח סעיף 56 לפקודת הנזיקין ועשיית עושר ולא במשפט.

ביום 18.10.2015, הגישה המשיבה כתב תשובה מטעמה ובו כפרה בטענות המבקש כפי שהועלו בבקשת האישור, וטענה להגנתה כי התובענה אינה מציגה תשתית עובדתית מספקת כי המוצר אינו עומד בהבטחותיו. המשיבה טענה, כי המבקש לא הציג חוות דעת מומחה ביחס למוצר, וכי התמונות שהציג אינן מוכיחות כי מקורם של העשן והריח במוצר המשיבה. עוד נטען בכתב התשובה, כי המוצר הינו מוצר איכותי שאינו מדולל או מעורבב עם חומרים אחרים, ועל כן אינו מפיץ עשן או ריח רע. המשיבה צירפה סרט וידאו המוכיח לטענתה כי המוצר עומד בהבטחותיו.

במענה לכך השיב המבקש בתגובתו מיום 16.2.2016, כי אין לקבל את טענות המשיבה אשר בוחרת להמשיך ולשווק את המוצר מושא בקשת האישור על אף שהיא מודעת לכך שהוא מפיץ עשן וריח רע. לתגובתו צירף המבקש תיעוד נוסף לחיזוק טענותיו בדבר ההפרה מצד המשיבה.

לאחר שהתקיימו בפניי ישיבות קדם משפט ביום 18.2.2016 וכן ביום 2.6.2016, במהלכן שמעו הצדדים את הערות בית המשפט, החלו הצדדים בהידברות ביניהם. בעקבות כך, הוגשה ביום 19.2.2017, בקשת ההסתלקות הנדונה. במסגרת המתווה שגובש בין הצדדים, הוסכם כי המשיבה תסיר מעל גבי תווית המוצר את הכיתוב "ללא עשן וללא ריח", כך שהמוצר מושא בקשת האישור ישווק בשם "שמן למאור" בלבד. לנוכח האמור, ומשסבר המבקש כי מטרתו של ההליך הושגה ותייתר הצורך בהמשך ניהול התובענה ובקשת האישור, הוסכם על הסתלקות מן התובענה, מבלי שיהא בבקשת הסתלקות זו כדי ליצור מעשה בית-דין ביחס לשאר חברי הקבוצה.

כן הוסכם, כי המשיבה תשלם למבקש גמול בסך 3,000 ₪, וכן תישא בתשלום שכר טרחת עורך דינו בסך 14,000 ₪, בתוספת מע"מ כדין. כפי שהובהר בבקשה, פרט לסכומים אלה לא קיבלו המבקש ובא כוחו, ואף לא יקבלו בעתיד, במישרין או בעקיפין, כל טובת הנאה או תמורה בקשר להסתלקותם מבקשת האישור, ואף תצהירים מתאימים צורפו.

עוד הוסכם בין המבקש לבין המשיבה, כי לא יהא צורך בפרסום מודעה בדבר ההסתלקות מהתובענה.