פס"ד בת"צ בגין הטעייה בדבר סוג הבד של גופיות מחברת "דיאדורה"

1. לפניי בקשה לפי סעיפים 18 ו- 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "הבקשה", להלן: "החוק") לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית (להלן: "התובענה") שהוגשה על ידי המבקש יחד עם בקשה לאישורה כתובענת ייצוגיות (להלן: "בקשות האישור"). 
2. עניינה של התובענה ובקשת האישור בטענה כי הרכב הבד בחולצות הלבשה תחתונה מסוימות (גופיות סבא וגופיית פלנל שרוול ארוך) הנושאות את שם המותג "דיאדורה" (להלן יחד: "המוצרים") שונה מן ההרכב אשר הוצג הן על גבי אריזת המוצרים והן על גבי תווית המוצרים. 
טענות המבקש בתמצית
3. בתובענה ובבקשת האישור מגולל המבקש את סיפורו כי רכש את המוצרים כשעל גבי אריזת המוצרים, כמו גם על תווית המוצרים עצמם, צוין כי החולצות עשויות 100% כותנה. המבקש מתאר כי לאחר שהשתמש בחולצה הוא חש אי נוחות הבאה לידי ביטוי בין היתר בהזעת יתר. המבקש שלח את המוצרים לבדיקת מעבדה ממנה עלה כי גופיית הסבא מורכבת מ- 38% פוליאסטר והיתר כותנה, ואילו גופיית הפלנל מורכבת מ- 52.3% פוליאסטר והיתר כותנה. המבקש טוען כי במעשיהם אלה הפרו המשיבות (יבואני/משווקי/מוכרי המוצרים) שורה של חיקוקים. בין היתר גרמו הן להטעיה, כמשמעה בסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, וכן הפרו את חובת הסימון הקבועה בצו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג-1983 (להלן: "צו הגנת הצרכן"). עילות נוספות מקורן בחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979, וכן הפרת חובה חקוקה שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. לפיכך, עתר המבקש בין היתר למתן צו עשה להורות למשיבות לשנות את הסימון ולהתאימו להרכב המוצרים, וכן לפיצוי כספי לו ולחברי הקבוצה בגין הנזק הממוני והלא ממוני אשר נגרם להם. 
טענת המשיבות בתמצית
4. הצדדים הגישו הסדר פשרה טרם שהגישו המשיבות את תגובתן לבקשת האישור. טענותיהן העיקריות של המשיבות כעולה מהסדר הפשרה הן כי התובענה אינה עומדת בתנאים הדרושים לאישורה כייצוגית; למבקש אין עילת תביעה נגד המשיבה 1 שכן היא לא ייצרה, ייבאה או שיווקה את המוצרים; בתצהירו מציין המבקש כי רכש רק גופיית סבא ולכן עילתו האישית יכולה להיות רק בגין מוצר זה; תחושתו של המבקש סובייקטיבית ולא הוכחה הטענה כי חולצה העשויה 100% כותנה עדיפה על חולצה העשויה כותנה עם פוליאסטר. המשיבות מחזיקות בחוות דעת מומחה שלא הוגשה, ממנה עולה לדבריהן כי חולצה העשויה כותנה ופוליאסטר איכותית לא פחות מזו העשויה כולה כותנה, וכי לחולצה מעורבת אף יתרונות על זו העשויה כולה כותנה, כך למשל יכולת נידוף הזיעה שלה גדולה יותר והיא נוטה פחות להתכווץ. עוד טוענות המשיבות כנגד חברי הקבוצה כי לא כל מי אשר רכש את המוצר עשה כן תוך שהוא הבחין בהרכב הבד ובהתבסס על הרכב זה. אף מי שעשה כן, לא בהכרח סבל מנזק. לטענתן, ישנם צרכנים אשר רכשו את המוצרים בגלל מחירם הזול או בגלל שמו של המותג. כן נטען כי אין ראייה לקיומו של אדם נוסף פרט למבקש הטוען לאי נוחות או הזעת יתר, ועל כן לא קיימת קבוצה של תובעים. 
עיקרי הסדר הפשרה 
5. המבקש קיבל את טענת המשיבות לגבי אי מעורבותה של המשיבה 1 ועל כן הסדר הפשרה שהושג הוא בין המבקש למשיבות 4-2 (להלן מעתה: "המשיבות"). הצדדים מציינים כי הסדר הפשרה הושג לפנים משורת הדין ומבלי שכל צד מודה בטענות האחר, ועל מנת לחסוך בהוצאות ניהול ההליך ובזמן שיפוטי. 
6. על פי הסדר הפשרה, תענקנה המשיבות לאגודה למען החייל תרומה כספית בסך של 30,000 ₪, וכן תרומת מוצרים המיוצרים/משווקים על ידי המשיבות בסכום כולל של 50,000 ₪ במונחי מחיר הצרכן. התרומות תינתנה תוך 14 ימים מיום מתן פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה.
7. הקבוצה עליה יחול הסדר הפשרה תכלול את כל מי שרכש מוצרי הלבשה תחתונה של המותג "דיאדורה", הנושאים את שם המשיבה 2 או 3, החל מתקופה של שלוש שנים קודם להגשת התובענה.
8. הצדדים סבורים כי אין צורך במינויו של בודק, באשר בחינת ההסדר אינה מעוררת שאלה שבמומחיות מסוימת, כי אם אך ורק שאלות משפטיות. 
9. הבקשה כוללת גם המלצה מוסכמת של הצדדים בעניין תשלום גמול למבקש בסך של 6,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחו בסך של 60,000 ₪ בתוספת מע"מ. עוד הוסכם כי 30,000 ₪ מתוך שכר הטרחה בתוספת מע"מ ישולמו תוך 7 ימים ממועד מתן פסק הדין המאשר את הסדר והפשרה, ו- 30,000 ₪ הנותרים בתוספת מע"מ ישולמו תוך 30 ימים לאחר מכן.  
עמדת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה
10. ב"כ היועמ"ש לא מצא מקום להתנגד לאישור הסדר הפשרה והותיר ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט. עם זאת, ציין כי מהסדר הפשרה לא ברור האם המשיבות אכן נהגו בפרקטיקה המנוגדת להוראות צו הגנת הצרכן בעניין חובת סימון הסיב ממנו עשוי הבגד, ואם בכוונתן לתקן את הסימון. עמדת ב"כ היועמ"ש היא כי על המשיבות להתחייב במסגרת הסדר הפשרה למלא אחר הוראות הרגולציה בתחום צרכני זה. 
תגובת הצדדים להליך לעמדת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה 11. הצדדים הגישו תגובתה מאוחדת במסגרתה ציינו המשיבות כי נכון ליום הגשת התגובה סימון המוצרים על ידן תואם את הוראות הדין, היינו כי המוצרים מסומנים בהתאם להרכב הבד ממנו הם עשויים ויסומנו כך גם בעתיד. תגובה זו נתמכה בתצהירו של מנכ"ל המשיבה 2. 
התנגדות להסדר הפשרה
12. עד לחתימת פסק דין זה לא הוגשה בקשה לצאת מהקבוצה, אך הוגשה התנגדות אחת על ידי  מר רמי כהן (להלן: "המתנגד"). ההתנגדות הוגשה ביום 1.3.16 תוך שצוין בה כי רק בסמוך להגשת ההתנגדות נודע למתנגד כי לפני זמן מה פורסמה הודעה בעיתון בעניין הסדר הפשרה. 
המתנגד טוען כי הוא רכש והשתמש במוצרים. לטענתו, הסדר הפשרה המוצע מעלה את "בעיית הנציג" במלוא חריפותה שכן תמורת תשלום נכבד, מסכים המבקש להסדר פשרה שאינו מיטיב עם חברי הקבוצה. המתנגד מסביר כי הנימוק להסדר הפשרה נתלה בטענה כי התביעה אינה מבוססת, בה בשעה שהתביעה מבוססת כדבעי. לטענתו, מדובר במקרה ברור של הונאה צרכנית ואין בטענות המשיבות כדי להכשיר מעשיהן, זאת אף אם נניח כי לגופיות העשויות מבד המכיל גם פוליאסטר יתרון על פני גופיות העשויות כולן כותנה, כטענת מומחה המשיבות. "מתן יד להסכם פשרה שכזה", כך טוען המתנגד "יעניק גושפנקה והכשר לנוכלים הפועלים בשיטת מצליח". "חוק התובענות הייצוגיות נועד בדיוק לשם כך, לגרום לחברות מסחריות לחשוב שבע פעמים, לפני שהם מטעים את הצרכנים, ..." (עמ' 3 להתנגדות). על כן, עותר המתנגד שלא לאשר את הסדר הפשרה, ולחילופין למחוק את התביעה כך שלא ייווצר מעשה בי-דין כלפי שאר חברי הקבוצה.