ת"צ 50235-02-14 יגאל דן נ' עירית תל-אביב-יפו

מונחת לפניי בקשה לאישור תובענה ייצוגית בסך 44,724,000 ₪ אשר הוגשה כנגד עיריית תל-אביב-יפו מכוח חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות). עניינה של התובענה הוא גבייה, שעל פי הטענה הינה בלתי חוקית, של ארנונה, ממחזיקי נכסים המצויים בתחומה של עיריית תל-אביב-יפו אשר משלמים את הארנונה באמצעות הוראת קבע. בבקשת האישור נטען, כי אף שהעירייה אישרה במסגרת צווי הארנונה שלה מתן הנחה בשיעור של 2% למחזיקי נכסים אשר ישלמו את הארנונה באמצעות הוראת קבע, הרי שבפועל העירייה לא מעניקה כל הנחה למחזיקי נכסים אשר משלמים את הארנונה באופן האמור, וזאת תוך הטעייתם.

1. רקע הדברים וההליכים

1.א. רקע עובדתי ובקשת האישור המקורית

המבקשים, ה"ה יגאל דן וארנון יערי, הינם המחזיקים של נכסים המצויים בתחום שיפוטה של המשיבה, עיריית תל-אביב-יפו (להלן: המשיבה או העירייה). המבקשים משלמים את תשלומי הארנונה השוטפים בגין הנכסים שבהם הם מחזיקים באמצעות הוראת קבע: המבקש 1 עושה כן מאז שנת 2007, ואילו המבקש 2 עושה כן מאז חודש פברואר 2014.

בתקנה 3.א לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993 (להלן: תקנות ההנחות) נקבע תחת הכותרת "תשלום בהוראת קבע", כך:

"המועצה רשאית לקבוע הנחה עד 2 אחוזים מסכום הארנונה הכללית שהוטלה באותה שנת כספים על מחזיק שנתן הוראת קבע לתשלום הארנונה הכללית שהוטלה עליו כאמור, בדרך שקבעה הרשות המקומית."

אין חולק, כי בסעיף 1.5.1 לצווי הארנונה הרלבנטיים לענייננו, קבעה מועצת העירייה, תחת הכותרת "הנחה מארנונה", כך:

"1.5.1 מחליטים לאשר את ההנחות בשיעורים המירביים הקבועים כיום בתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) 1993, למעט תקנה 14. בתקנה 13 תחול רק פיסקה א' (1)".

ביום 25.2.14 הגישו המבקשים, לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, תובענה ייצוגית כנגד העירייה ובצדה בקשה לאישורה כייצוגית, על פי פרק ו'1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן). בתובענה ובבקשת האישור נטען, כי מהוראות צווי הארנונה אשר אושרו על ידי מועצת העירייה בין השנים 2007-2014 עולה, כי העירייה אישרה בצווי הארנונה מתן הנחה בשיעור של 2% למחזיקי נכסים אשר ישלמו את הארנונה באמצעות הוראת קבע. נטען, כי בהתאמה להוראות צווי הארנונה שלה, ועל מנת לעודד את תושבי העיר לשלם את תשלומי הארנונה באמצעות הוראת קבע, פרסמה העירייה בחשבונות הארנונה שנשלחו אל תושבי העיר הודעה בזו הלשון: "אפשר להצטרף להסדר תשלומים בהוראת קבע: לשלם בלי טרחה ואיחורים – לחסוך זמן וכסף". נטען, כי בפועל, למרות האמור בצווי הארנונה של העירייה ולמרות האמור בפרסומיה, העירייה לא מעניקה כל הנחה שהיא למחזיקי נכסים אשר משלמים את הארנונה באמצעות הוראת קבע. זאת, תוך הטעייתם לחשוב, כי תשלום באמצעות הוראת קבע מזכה בהנחה בשיעור של 2% ותוך שהעירייה אינה מגלה למחזיקי הנכסים המצויים בתחומה, כי היא פועלת בניגוד לאמור בצווי הארנונה שלה. המבקשים טענו בבקשת האישור, כי בהתנהלותה כאמור חטאה המשיבה כלפי הנישומים המחזיקים בנכסים בתחום שיפוטה אשר משלמים את הארנונה באמצעות הוראת קבע בהטעיה, באי גילוי עובדות מהותיות ובגבייה שלא כדין של מיסי ארנונה.

את הקבוצה הייצוגית ביקשו המבקשים להגדיר, כך:

"כל מחזיקי הנכסים המצויים בתחום עיריית תל-אביב-יפו אשר שילמו את תשלומי הארנונה באמצעות "הוראת קבע" ב-7 השנים שקדמו לחודש פברואר 2014."