בן ארוש נ' ריבוק ישראל בע"מ

לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית לפי סעיפים 18 ו- 19 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק").

1. עניינה של התובענה ובקשת האישור היא, כי הנתבעת לא קיימה את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התקשורת"), שעה ששיגרה מסרוני פרסומת (להלן: "מסרונים"), מבלי שקיבלה הסכמה מפורשת וכתובה של הנמענים. עוד נטען, כי הנתבעת לא אפשרה לנמענים לשלוח הודעת סירוב, בדרך שבה שוגרו המסרונים. התובעת טענה, כי ניסתה לאתר את מספר הטלפון באמצעותו ניתן ליצור קשר עם שירות הלקוחות של הנתבעת, על מנת לבקש ממנה כי תחדל לשלוח ההודעות, אלא, שעל אף חיפוש מקיף במרשתת, לא עלה בידיה לאתר אתר אינטרנט אותו מפעילה התובעת בישראל או מספר למוקד שירות לקוחות טלפוני. לטענת התובעת, קיבלה שני מסרונים מאת הנתבעת ולפיכך, העריכה נזקיה בסך של 210 ₪. 100 ₪ נזק ממוני בשל בזבוז הזמן וההתעסקות בטיפול ובניסיונות ההסרה של כל מסרון וכן 10 ₪ נזק לא ממוני. התובעת העריכה את חברי הקבוצה בכ- 10,000 חברים, כאשר לכל חבר נשלחו 2 מסרונים, סה"כ הנזק לקבוצה 2,100,000 ₪.

    

2. לאחר שהוגשה בקשת האישור ועוד בטרם הגישה הנתבעת את תגובתה לבקשת האישור, באו הצדדים בדברים, במסגרתם טענה הנתבעת טענות הגנה שונות וביניהן, כי כל נמעני המסרונים נתנו הסכמתם בכתב ובאופן מפורש, להיכלל ברשימת התפוצה ולקבל מידי פעם הודעות ועדכונים לגבי מבצעים המתקיימים ברשת. עוד נטען, כי הנתבעת הסתמכה על צד שלישי חיצוני המתמחה בפרסום מדיה דיגיטלית לצורך משלוח המסרונים, וכי ההליך איננו מתאים להתברר כתביעה ייצוגית.

    

3. ביום 20.01.17 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסכם פשרה. ביום 22.02.17 זימנתי הצדדים לישיבה, במהלכה הבעתי עמדתי באשר לנושא הגמול לכל אחד ממקבלי המסרונים, אופן מימוש התמורה, הגדרת הקבוצה והסדר התרומה בסיום מתן הפיצוי לכלל חברי הקבוצה.

    

4. ביום 19.03.17 הגישו הצדדים הסכם פשרה מתוקן. הסכם הפשרה פורסם כדין, בהתאם להחלטה והנחיות מיום 21.03.17, ועל פי הוראות סעיף 18 לחוק ותקנה 12 לתקנות תובענות ייצוגיות התש"ע-2010 (להלן: "התקנות").

    

   עיקרי הסדר הפשרה

    

5. הנתבעת מתחייבת כי במידה ותשלח בעתיד מסרונים, תנהג בהתאם להוראות סעיף 30א(ה)(2) לחוק התקשורת, אשר קובע הסדר ספציפי באשר לאופן ההסרה הנדרש בהודעות טקסט, כך שתינתן אפשרות הסרה באותו האופן בו נשלח המסר הפרסומי, דהיינו, באמצעות מסרון חוזר, ודרך ההסרה תפורט על ידה בגוף ההודעה שתשלח.