גרינפלד ואח' נ' עיריית בית שמש

לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת ההליך של בקשה לאישור תובענה כייצוגית שבכותרת.

בקשת האישור

עניינה של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") הוא בטענה שהמשיבה – עיריית בית שמש - גבתה סכומי ארנונה שלא כדין מתושביה, בכך שלא נתנה להם את ההנחות שלהן היו זכאים על פי חוק, בהתאם למצבם הכלכלי.

נושא ההנחות בארנונה מוסדר בסעיף 12(א)-(ג) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ג-1992, אשר מסמיך את שר הפנים לקבוע בתקנות תנאים וכללים למתן הנחות ואת שיעורי ההנחה המרביים. מכוח סמכות זו נקבעו תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג-1993. תקנה 2(א) לאותן תקנות קובעת ש"מועצה רשאית לקבוע הנחה מסכום הארנונה הכללית שהוטלה באותה שנת הכספים על מחזיק בנכס שנתקיימו לגביו אחד התנאים כמפורט להלן, בשיעורים שפורטו להלן". בהמשך התקנה מפורטים גורמים שונים הזכאים להנחות. לענייננו רלבנטית תקנת משנה 2(א)(8), המאפשרת לתת הנחה ל"בעל הכנסה חודשית ממוצעת שפורטה בתוספת הראשונה, לפי מספר הנפשות המתגוררות איתו בנכס – הנחה בשיעור שנקבע לפי טורי ההכנסה שבתוספת האמורה". בתוספת הראשונה לתקנות יש טבלה שקובעת את אחוז ההנחה המרבי בהתאם לקריטריונים של מספר נפשות והכנסה חודשית ממוצעת בשנת הכספים הקודמת לשנה שעבורה מבוקשת ההנחה. הנתונים בדבר גובה ההכנסה הממוצעת המזכה בשיעורי ההנחה השונים מתעדכנים מדי שנה בסוף חודש דצמבר.

בתקופה שבגינה הוגשה התובענה – השנתיים שקדמו למועד הגשת בקשת האישור, אשר הוגשה ביום 22.6.2016 – קבעו צווי הארנונה של המשיבה שההנחות בגין גובה הכנסה יינתנו לפי הטבלה המפורטת באותם צווי הארנונה. הטבלה שנקבעה באותם צווים הייתה הטבלה שהופיעה בתוספת לתקנות בנוגע לשנת 2011. בין הטבלה הקבועה בצווי הארנונה לבין הטבלאות שנקבעו בתוספת לתקנות בשנים הרלבנטיות ישנו הפרש בגובה ההכנסה המזכה בהנחות, באופן שצווי הארנונה של המשיבה קובעים תנאים מחמירים יותר (תקרות הכנסה נמוכות יותר) לשם קבלת הנחה.

בבקשת האישור נטען – על רקע זה – שהמשיבה לא הייתה רשאית להתבסס על טבלת הנחות ישנה, והיה עליה להעניק הנחות בהתאם לקריטריונים הקבועים בתוספת לתקנות הרלבנטית. המבקשים מתבססים על פסק הדין בעע"מ 1373/14 גואטה נ' עיריית תל אביב (17.6.2015), שבו נקבע שהרשות המקומית אינה רשאית לסטות מהקריטריונים להנחה (בשונה מגובה ההנחה), ושלעניין זה היא רשאית לבחור בין הקריטריונים שנקבעו בתוספת לתקנות שהייתה בתוקף במועד אישור צו הארנונה (הטבלה שמתייחסת לשנת התקציב שקודמת לשנת התקציב אליה מתייחס צו הארנונה) לבין הקריטריונים שיקבעו בנוגע לשנת התקציב שלגביה נקבע צו הארנונה (אשר יקבעו לאחר מועד קביעת צו הארנונה). בהתאם לחוות דעת מומחה שצורפה לבקשת האישור, היקף הגבייה שלא כדין עומד 13,705,782 ₪.

הבקשה לאישור הסדר פשרה

עוד בטרם הוגשה תשובה לבקשת האישור, הוגשה "בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית". עיקרי הסדר הפשרה שמבוקש לאשרו הם:

• תושבים אשר הגישו בקשות הנחה לשנת 2016 וזכו באחוז הנחה הנמוך מזה שהיו זוכים בו בהתאם לטבלת הקריטריונים שבתוספת לשנת 2016, יקבלו את ההפרש בין גובה ההנחה לה זכו לבין זה שהיו מקבלים בהתאם לטבלה העדכנית, וזאת – בעבור התקופה שהחל מיום 1.8.2016 ועד סוף שנת 2016. השבה זו תבוצע על ידי המשיבה באופן אוטומטי.

• תושבים שלא קיבלו הנחה וזכאים להנחה כאמור בהתאם לטבלה העדכנית, יהיו רשאים להגיש בקשה להנחה תוך 90 יום ממועד פרסום ההודעה על אישור הסדר הפשרה, עבור התקופה שהחל מיום 1.8.2016 ועד סוף שנת 2016.