ת"צ 4126-05-10 אלמסי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שבה נטען כי המשיב ("הבנק") סייע למר בעז יונה ("מר יונה") שהיה בעל השליטה בחפציבה חופים בע"מ ("חפציבה חופים "או "החברה"), להטעות את ציבור מחזיקי האג"ח באשר למצבה של החברה.

חברת חפציבה חופים הנפיקה לצבור אגרות חוב במועדים הבאים: 27.2.2006, 25.5.2006 ו-27.2.2007. החברה פרסמה דו"ח תקופתי ליום 31.12.2006 ביום 28.3.2007, ודו"ח רבעוני ליום 31.3.2007 ביום 30.5.2007.

בתאריכים 25.12.2006, 29.3.2007 ו- 29.6.2007 העמיד הבנק הלוואות קצרות מועד בנות 4-14 ימים לחברה שבשליטת מר בעז יונה, ב.ו.י אחזקות בע"מ ("ב.ו.י אחזקות"). ב.ו.י אחזקות העבירה את כספי ההלוואה לחפציבה חופים. כתנאי למתן ההלוואות הופקדו הכספים בפיקדון על שם חפציבה חופים, והפיקדון שועבד לטובת הבנק, להבטחת החזר ההלוואות.

אין מחלוקת כי במועד העמדת ההלוואות היה הבנק מודע לכך שהכספים יועברו לחפציבה חופים, וכי הם עתידים להיות מוחזרים לב.ו.י אחזקות, ומשם לבנק תוך פרק זמן קצר יחסית.

ביום 2.8.2007 הופסק המסחר באג"ח חפציבה חופים, ובהמשך לא חודש ואגרות החוב נמחקו מן המסחר בבורסה.

הליך הפירוק של קבוצת חפציבה, לרבות החברה, מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים.

המבקש טען כי מר יונה משך מקופתה של חפציבה חופים עשרות מיליוני ₪. במטרה להסתיר משיכות אלו מציבור בעלי האג"ח של החברה, נטל הלוואה מהבנק סמוך לפני סוף רבעון באמצעות ב.ו.י אחזקות, והעמיד את הכסף בחשבון סגור ומשועבד לטובת הבנק אצל חפציבה חופים למשך ימים ספורים, עד חלוף המועד הקובע לדיווח החשבונאי. כספי ההלוואה כיסו לזמן קצר את משיכותיו של מר יונה מחפציבה חופים. מיד בתחילת הרבעון העוקב הוחזר הכסף המשועבד לבנק לסגירת ההלוואה. מהלך זה חזר על עצמו במשך שלושה רבעונים עוקבים, והתאפשר בשל התנהלותו המודעת של הבנק. ההלוואות סייעו לחפציבה חופים להציג יתרת מזומנים גבוהה מזו שהיתה בפועל. באופן זה הוטעו בעלי האג"ח להשקיע באגרות החוב של חפציבה חופים או לא למכור את האג"ח שבהן החזיקו.

המבקש הוסיף כי סמוך לקריסת החברה, ביום 3.7.2007, אפשר הבנק למר יונה למשוך 48 מיליוני שקלים מחשבונה של חפציבה חופים, וכי מדובר בהעדפת מרמה מתוך מטרה להשיב לבנק את ההלוואה שהעמיד למר יונה באופן פרטי.