1.ביום 19.1.17 ניתנה החלטתי במסגרתה נקבע כדלקמן: " לאחר עיון נוסף בכתבי הטענות אשר הוגשו על ידי הצדדים ובטרם תוכרע הבקשה לאישור תובענה ייצוגית המעלה שאלות נרחבות ורוחביות, הנני מורה לגורמים הבאים ליתן עמדתם לבקשה:
התאחדות התעשיינים בישראל- הלשכה המשפטית.
הממונה על שוק ההון- ביטוח וחסכון.
הסתדרות העובדים – אגף הפנסיה הביטוח ושוק ההון.
משרד האוצר- אגף קרנות הפנסיה".
2.ביום 24.1.17 הגישה המשיבה בקשה לעיון מחדש בהחלטה (להלן: הבקשה). בבקשה טענה המשיבה כי יש לבטל את ההחלטה, מאחר ואין צורך בקבלת עמדת הגורמים המנויים בהחלטה שעה שהמחלוקת הדרושה להכרעה בהליך דנא הינה מחלוקת משפטית, שכן המבקש אינו חולק על העובדות שנטענו בתגובת המשיבה לבקשת אישור התובענה הייצוגית. לפיכך, במצב דברים זה, אין מקום לבקש את עמדת הגורמים הנוספים, מאחר והפרשן המוסמך היחיד להוראות הדין והכרעה בשאלות משפטיות הינם בתי המשפט ובתי הדין. לעניין זה הפנתה המשיבה לפסיקות שונות של בית המשפט העליון: דנג"צ 5967/10 המוסד לביטוח לאומי נ' כהן (14.4.13), רע"פ 8135/07 גורן נ' מד"י (11.2.09), בג"צ 4247/97 סיעת מרץ נ' השר לענייני דתות, פ"ד נב(5) 241, 275.
3.עוד הפנתה המשיבה לרע"א 1534/16 שפירא בר אור נ' לאומי קארד (פורסם בנבו, 14.4.16, להלן: פסק דין שפירא). לטענת המשיבה, פסק דין זה מלמד כי עמדתו העקרונית של בית המשפט העליון היא, כי יש לפנות לגורמים מאסדרים בשאלות עובדתיות בלבד ולא משפטיות.
4.המשיבה הוסיפה וטענה, כי בית המשפט אינו מחויב בפרשנות המדינה או הרגולטור לדין ובחינת פרשנות מעין זה מתבצעת De- Novo ולא בהתאם לכללי אי ההתערבות מהמשפט המנהלי. לפיכך, על בית המשפט לבחון בעצמו מהי הפרשנו הנכונה לדין ואין בעמדת המדינה או מי מטעמה בכדי להעלות או להוריד מחובתו זו. המשיבה הפנתה לפסיקות שונות אשר מוכיחות לטעמה את טענתה זו (עע"מ 6884/12 פלוני נ' משרד הבינוי והשיכון (פורסם בנבו, 8.8.13, פסקה 18); בג"צ 869/02 זוילי נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית פ"ד מו(2) 692, 699).
5.עוד טענה המשיבה, כי השאלה העולה במקרה דנן איננה מהו הדיון הרצוי אלא מהו הדין המצוי. לפיכך, הידרשות לעמדת כלל הגופים המצוינים בהחלטה, מלמדת כי המדובר בעניין שהוא בבחינת "שינוי סדרי עולם", אשר ככזה אינו ראוי להיקבע במסגרת הליך של תובענה ייצוגית. יתרה מכך, לא יהלום ולא סביר לקבוע הלכה לכלל המשק בעניין כה רוחבי במסגרת תביעה ייצוגית שהיא כנגד הפניקס בלבד, תוך הפלייתה של המשיבה ביחס לכלל החברות הפועלות באותו אופן בדיוק.
6.המבקש הגיש ביום 25.1.17 את תגובתו לבקשה במסגרתה טען כי מדובר בהליך שתוצאתו תשפיע השפעה רחבת היקף על עובדים ומעסיקיהם. קבלת עמדתם של גורמים רלוונטיים, לרבות ארגוני עובדים ומעסיקים וגורמי הסדר ואכיפה, במקרה בו דן בית הדין בשאלות בעל השפעה עקרונית, היא מהלך נכון ונחוץ, והוא נעשה כדבר שבשגרה בבתי הדין לעבודה במקרים בהם נדרשת הכרעה עקרונית בעלת השלכות נרחבות. לעניין זה הפנה המבקש לפסקי דין שונים אשר ניתנו על ידי בית הדין הארצי לעבודה, אליהם צורפו צדדים שלישיים, ובכלל זאת: ע"ע 90/08 טלי איסקוב ענבר נ' מדינת ישראל – הממונה על חוק עבודת נשים (פורסם בנבו, 8.2.11); עס"ק 25476-09-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – פלאפון תקשורת (פורסם בנבו, ניתן ביום 2.1.13); עסק 68/09 הסתדרות העובדים הכללית החדשה האיגוד המקצועי של עובדי החשמל נ' אלביט (פורסם בנבו, ניתן ביום 29.11.12); ע"ע 629/07 יגאל וירון נ' תבל אבטחה ניקיון ושירותים בע"מ (פורסם בנבו, ניתן ביום 3.1.11); ע"ע 203/09 רשת הגנים של אגודת ישראל נ' שמחה בוסי ו – 15 אח' (פורבם בנבו, ניתן ביום 2.10.11).
7.לאחר ששקלתי בכובד ראש את מכלול טענות הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה, מהטעמים אותם אפרט להלן:
8.ראשית, שקלתי את טענת המשיבה כי בית משפט אינו מחויב בפרשנות הרגולטור ולכן אין לפנות לקבלת עמדת הגורמים המנויים בהחלטה. אין בידי לקבל טענה זו. קבלת עמדת הגורמים המנויים בהחלטה אין בה כדי לפגוע בעצמאות שיקול הדעת השיפוטי של בית הדין או כדי להכפיף את שיקול דעתו של בית הדין לגורמים אלה. מאותו הטעם, אין בקבלת עמדתם של גורמים אלו כדי לפגוע בסמכותו העצמאית של בית הדין לפרש את הוראות הדין ולהכריע בשאלות משפטיות.
9.בהקשר זה, עיינתי גם בפסקי הדין אליהם הפנתה המשיבה ולא מצאתי כי יש בהם כדי לשנות מסקנתי זו. אציין, כי עיון בפסק דין שפירא, עליו ביססה המשיבה את טענתה כי יש לפנות לגורמים מאסדרים בשאלות עובדתיות בלבד ולא בשאלות משפטיות, מעלה כי לא ניתן להסיק ממנו את המסקנה אותה הסיקה המשיבה.
בעניין שפירא, פסק בית המשפט העליון (כב' הש' חיות) במקרה הספציפי אשר נדון שם ולא הכריע בסוגיה העקרונית: "במקרה דנן הצורך לקבל את עמדתו של המפקח על הבנקים התעורר עקב המחלוקת העובדתית שהתגלעה בין הצדדים בשאלה האם פעולותיה של המשיבה בקשר לסיום תכנית הנקודות נעשו באישורו. לפיכך, עמדתו של המפקח על הבנקים בהליך דנן אינה דרושה לשם הבעת עמדה עקרונית כמאסדר בסוגיות המתעוררות בבקשת האישור, אלא לשם הכרעה במחלוקת עובדתית קונקרטית שנפלה בין הצדדים לבקשה, ...במילים אחרות, הסוגיה העקרונית אותה מעלה המבקש בבקשת רשות הערעור אינה מתעוררת כלל במקרה דנן והפניה למפקח על הבנקים אמנם נחוצה אך מן הראוי כי נוסחה יתוקן ויותאם לנדרש, דהיינו כשאלה המבקשת לברר את העובדות.. אשר להכרעה בסוגיה העקרונית שהעלה המבקש – זו, כאמור, אינה נדרשת לענייננו וניתן להותירה לעת מצוא (ההדגשה אינה במקור – ר.צ) מכאן, כי לא ניתן להסיק מפסק דין זה כי ההלכה הינה כי יש לפנות לגורמים מאסדרים בשאלות עובדתיות בלבד ולא משפטיות, כטענת המשיבה.
10.שנית, איני סבורה כי עצם ההידרשות לעמדת כלל הגופים המצוינים בהחלטה, מלמדת כי המדובר בעניין שהוא בבחינת "שינוי סדרי עולם", כטענת המשיבה. בתי הדין נוהגים לפנות לקבלת עמדתם של גורמים רלוונטיים במקרים בהם נדונה שאלה בעלת הכרעה עקרונית (ר' לעניין זה את פסקי הדין אליהם הפנה המבקש, כן ר' סב"א (ארצי) 31575-02-13 הסתדרות העובדים הלאומית נ' הס תדרות העובדים הכללית החדשה (פורסם בנבו, 9.9.13)).