ת"צ 40456-06-15 ליבוביץ נ' אחוזות החוף בע"מ, ת"צ 13390-09-15 קוינטנר נ' אחוזות החוף בע"מ

בבקשה לאישור.

(ההדגשה אינה במקור)

בשלב שבו אנו מצויים עוד לא הוחל בדיון לגופה של איזו מהבקשות והמשיבה טרם השיבה לזו או לזו. לבית המשפט שאליו הועברה הבקשה המאוחרת שיקול דעת להחליט אם יצרף את הבקשות וידון בהן יחד; אם ימחק לגמרי את אחת הבקשות או יותיר ממנה חלק; אם יורה להחליף את המבקש או את הפרקליט המייצג אותו או לצרף אליהם אחרים – ,,והכל כדי שענינה של הקבוצה ינוהל וייוצג בדרך הטובה והיעילה ביותר''. נוסח זה נותן בידי בית המשפט שיקול דעת רחב היקף לבחור איזו מהאפשרויות היא המתאימה והנכונה ביותר לניהול ההליך, וזאת על-פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה (ראו ת"צ [מחוזי ת"א] 12038-08-09 פלאפון תקשורת בע"מ נ' ממן, סעיף 2 [פורסם באר"ש, 19.12.2010]). כך נאמר גם בע"א 5503/11 דבח נ' דינרי, פסקה יט לפסק-דינו של כבוד השופט (כתוארו אז) אליקים רובינשטיין (פורסם באר"ש, 18.01.2012), פרשה שבה אשרר בית המשפט העליון החלטה להעדיף את הבקשה המאוחרת על המוקדמת. בהחליטו כך התחשב בעובדה שהבקשה הראשונה לא נרשמה בפנקס התובענות הייצוגיות ובתרומתה של הבקשה השנייה ל,,בירור מקיף יותר, ועל כן גם ממצה יותר, של הסוגיות שבמחלוקת'' (שם, פסקה כג). בפסק-הדין הביא את שנכתב בתזכיר חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ה–2005:

[...] הגישה לפיה יש להעדיף בכל מקרה את הבקשה שהוגשה ראשונה בזמן[] אינה ראויה, והקריטריון הכרונולוגי אינו יכול לשמש קריטריון מכריע מקום שבו ברור, מתוך השוואת שני ההליכים, כי לשני בזמן יש יתרון איכותי על פני ההליך הראשון, למשל מבחינת טיב הייצוג, מיהות התובע ודיות התובענה.

(עמ' 20)

גם במקרה אחר עמד בית המשפט המחוזי על חשיבותו של הרצון לפשט את ניהול ההליך ועל ההחלטות המתבקשות ממנו:

מבחינת טובת הקבוצה ניתן אולי להניח כי הקבוצה ,תהיה מעוניינת' כי בית-המשפט יאפשר הגשה בלתי מוגבלת של בקשות אישור נוספות עבור הקבוצה, מטעמם של מבקשים רבים נוספים, מתוך ההנחה שיתכן שהבקשות העתידיות הללו יכללו עילות תביעה נוספות, סעדים נוספים או טענות משפטיות נוספות שטרם נטענו בבקשות המוקדמות.

אולם, אף בהנחה שאלה הם פני הדברים מבחינת הקבוצה (ואף בכך אפשר להטיל ספק), אין בכך כדי להצדיק הגשה של בקשות רבות בשמה של הקבוצה, ואינטרס היעילות – הן של הדיון בבקש[ת] האישור של הקבוצה המסוימת והן בהכוונה של בקשות אישור עתידיות – מנחה את בית-המשפט שלא לאשר בקשות מאוחרות שאינן מוסיפות תוספת משמעותית או משפרות שיפור משמעותי את הבקשות המוקדמות שהוגשו לבית-המשפט.

(ת"צ [כלכלית] 55750-07-14 ריטבלט נ' א. דורי בניה בע"מ, פסקאות

39–40 (פורסם באר"ש, 09.11.2014) [להלן: פרשת ריטבלט])