גלמידי ואח' נ' משרד התחבורה-מדינת ישראל

לפניי בקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה לפי סעיף 9(ג) בחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-2006, לאחר שניתן פסק דין המאשר את הודעת המשיבה על חדילה מגבייה במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

רקע והשתלשלות ההליך

ביום 20.1.16 הגישו המבקשים בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, להשבת כספים שנגבו ביתר בשנים 2014 ו-2015 בגין האגרות נושא התובענה, בניגוד לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, כתוצאה מהצמדה שגויה למדד המחירים לצרכן בשל התעלמות ממדד שלילי וכתוצאה מעיגול סכומים שנתי (להלן: "בקשת האישור", "האגרות", "תקנות התעבורה" ו"המדד", בהתאמה).

המבקשים ציינו כי הוגשו מספר הליכים דומים לבית משפט זה (ת"צ 2098-05-13 ברגמן נ' מדינת ישראל (ניתן פסק דין המאשר הסדר פשרה שהוגש), ת"צ 54460-09-14 רוזנברג נ' מדינת ישראל (ניתן פסק דין המאשר הודעת חדילה) ות"צ 16306-04-13 פטרסקו נ' משרד התחבורה (ניתן פסק דין המאשר הסדר פשרה שהוגש)).

תקנה 15א(א) בתקנות התעבורה קובעת את נוסחת עדכון האגרות הנגבות לפי תקנות התעבורה. וזו נוסחת העדכון:

"האגרות לפי תקנות אלה יהיו כמפורט בתוספת הראשונה, והן ישתנו ב-1 באפריל של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד), בחודש ינואר שקדם ליום השינוי לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר בשנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב".

לטענת המבקשים, חלק מתעריפי האגרות שבתקנות התעבורה הם תעריפי יתר בשל התעלמות ממדד שלילי בשנים 2003 ו-2004 במצטבר וכן בשל הצמדה בחלק מהשנים שחלפו של סכומי האגרות המעוגלים תחת הסכום המדויק לפני עיגולו.

הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור היא "כל מי ששילם בשנתיים שקדמו ליום הגשת הבקשה ועד למועד אישורה אגרות מכח סעיפים 1(א), 1(ב), 2(א)(6), 2(א)(7), 2(א)(8), 2(א)9, 2(א)10, 2(ב) ו2(ג) בחלק ב' של התוספת הראשונה לתקנות התעבורה..., אגרות מכוח סעיפים 5(א), 6, 7, 7(א), 7(ב), 8, 9, 10, 11, 15, 15(1)- 15(5), 18, 19, 21 בחלק ג' לתוספת הראשונה לתקנות, אגרות מכח סעיפים 1(א)-1(ג), 2, 4 מכח סעיפים בחלק ד' לתוספת האשונה לתקנות..." (סעיף ב' בפתיח לבקשת האישור).

העילות בגינן הוגשה בקשת האישור הן עשיית עושר ולא במשפט, רשלנות בהתאם לסעיפים 35 ו-36 בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] והפרת חובה חקוקה בהתאם לסעיף 63 בפקודת הנזיקין באופן שהופרו סעיפי ההצמדה שבתקנות התעבורה.

עובר להגשת בקשת האישור פנו המבקשים למשיבה ביום 8.10.15, והבהירו את הפגמים הנטענים באגרות. לאחר שפנו למשיבה פעמים נוספות, התקבלה תשובת המשיבה ביום 11.1.16, לפיה המשיבה אינה חולקת על עמדתה כפי שהוצגה במסגרת ת"צ 6573-03-14 גולן נ' משרד המשפטים לעניין אופן ביצוע ההצמדה וכן ציינה כי בעקבות בדיקותיה בהתייחס לאגרות נשקלת הדרך היעילה והנכונה לתיקונן. המבקשים בתשובתם למשיבה מיום 13.1.16 הבהירו כי נוכח הודאת המשיבה בגביית היתר והעובדה שלא צוינו המועד והאופן בהם תתוקן גביית היתר, וזאת שלושה חודשים לאחר הפנייה המוקדמת, הרי שהתנהלות המשיבה אינה הולמת את חובת ההגינות המוגברת המוטלת על כתפי הרשות. ביום 20.1.16 הגישו המבקשים כאמור את בקשת האישור שבנדון.

ביום 20.4.16 הגישה המשיבה הודעה על חדילה מגבייה בהתאם לסעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 וכן בקשה בהסכמה, להארכת מועד החדילה בפועל עד לחלוף 60 ימים ממועד תיקון תקנות התעבורה (להלן: "הודעת החדילה" ו"חוק תובענות ייצוגיות", בהתאמה).

הודעת החדילה נתמכה בתצהירה של גב' דפנה עין-דור, מנהלת אגף כלכלה במשיבה, אשר הצהירה בין היתר כדלקמן:

"6. מדינת ישראל – משרד התחבורה ... לא מוסמכת לגבות שיעורי אגרה אחרים מאלה הקבועים בתקנות, ולצורך יישום החדילה בתיק זה, נדרשת המשיבה לתיקון התקנות.

7. המשיבה שוקדת על תיקון רוחבי ומערכתי בנושא האגרות, וזאת עוד קודם להגשת בקשת האישור בתיק זה. מדובר במהלך האורך זמן, באשר נדרש שינוי ריאלי באגרות הטעון תיקון חקיקה לפי הוראות החוק.