פחימה נ' מכשירי תנועה ומכוניות (2004) בע"מ ואח'

1.לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית לפי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 ("חוק תובענות ייצוגיות").

2.המשיבה 2 היא חברת האם של קבוצת סוזוקי העולמית, המתמחה בין היתר בייצור כלי רכב. המשיבה 1 היא חברה ישראלית פרטית המשמשת כיבואן וכמשווק רשמי של רכבי סוזוקי בישראל. בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישו המבקשים נגד המשיבות נטען, כי התגלתה בדגמים מסוימים משנים מסוימות של רכבי סוזוקי תופעה המכונה "ההגה הדביק". לטענת המבקשים, מדובר בתקלה המתבטאת בכך שבמהלך הסיבוב של ההגה הוא נהיה "קשה", במובן זה שהסיבוב שלו מצריך הפעלת כוח, ולאחר הסיבוב ההגה "נתקע" ולא חוזר לעמדת המוצא באופן אוטומטי. על פי הנטען בבקשת האישור, בשל תופעה זו ביצעה היצרנית "ריקול" לרכבים הרלוונטיים בהודו והחליפה בהם את מוט ההגה. יצוין, כי תחילה הוגשה בקשת האישור גם נגד חברה הודית שנטען שהיא יצרנית הרכבים, אולם בהמשך היא נמחקה מבקשת האישור.

בקשת האישור הוגשה בשם כל בעלי הרכבים הנמנים על הדגמים הרלוונטיים, בין אם רכשו אותם ישירות מהמשיבה 2, ובין אם רכשו אותם בייבוא מקביל או כרכבי יד שנייה. נטען, כי תופעת ההגה הדביק משקפת תקלה בטיחותית, וכי עומדות לחברי הקבוצה עילות שונות נגד המשיבות, כגון הטעיה, הפרת חוזה, ועילות מכוח חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016, ותקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע"ז-2016. התבקשו סעדים הכוללים מתן צו המורה למשיבות לבצע "ריקול" לרכבים ולתקן את הליקוי; הארכת תקופת האחריות על הרכבים בכל הנוגע לתקלה; ופיצוי של חברי הקבוצה בגין ההוצאות שהוציאו לתיקון הליקוי.

3.בתשובתן לבקשת האישור טענו המשיבות כי אין כל בסיס לנטען בבקשה. תופעת "ההגה הדביק" אינה משקפת ליקוי בטיחותי, אלא מדובר בתופעה המתבטאת בכך שבעת סיבוב ההגה נשמע רעש חריג או מורגש קושי קל בסיבוב ההגה וחזרה איטית שלו לנקודת המוצא. בעקבות תלונות שהתקבלו בנוגע לרכבי סוזוקי שיוצרו בהודו, בוצעה בדיקה שהעלתה כי תופעת ההגה הדביק קיימת בפחות מ-2% מהרכבים הרלוונטיים ששווקו בהודו. מבין רכבים אלו, הדגם היחיד ששווק בישראל הוא סוזוקי באלנו, אשר יובא לישראל בין השנים 2020-2016. הפיתרון במקרים שבהם מאותרת התופעה הוא החלפה של מוט ההגה או גירוז שלו (שמטבע הדברים מהווה פיתרון זול יותר). המשיבות הבהירו כי לא בוצע "ריקול" של רכבי סוזוקי בהודו אלא ניתנה שם הארכת אחריות בגין תופעה זו של שלוש שנים (כך שתקופת האחריות הכוללת תעמוד על חמש שנים) כמחווה שירותית. המשיבות טענו כי בישראל לא היה צורך בהארכת אחריות כזו, הן בשל כך שמספר התלונות היה קטן בהרבה (כרבע משיעור התלונות היחסי בהודו), והן בשל כך שממילא תקופת האחריות בישראל ארוכה יותר מזו הניתנת בהודו.

4.הדיון בבקשת האישור ידע התפתחויות שונות, לרבות מתן היתר לתיקון בקשת האישור ולצירוף חוות דעת, כנגד חיוב משמעותי בהוצאות (ראו החלטת המותב הקודם שדן בתיק מיום 22.12.2022). לאחר שהמבקשים הגישו חוות דעת, הגישו המשיבות חוות דעת נגדית. בשלב מסוים הודיעו המבקשים כי הם חוזרים בהם מהטענה כי בעיית ההגה הדביק עולה כדי תקלה בטיחותית. זאת, בין היתר משהתברר כי בניגוד לנטען בבקשת האישור לא הוכרז בהודו "ריקול בטיחותי".

5.בהמשך הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה בתיק. עוד בטרם פורסם ההסדר התקיים דיון בו נשמעו הערות בית המשפט לגבי היבטים מסוימים, והוגשה הודעה הכוללת הסכמה על תיקונים מסוימים בהסדר. לאחר פרסום ההסדר הוגשו הערות על ידי הגורמים המקצועיים במדינה, ובעקבותיהן התקיים דיון אשר בעקבותיו הוסכם על תיקונים נוספים להסדר הפשרה. נוכח כל האמור, הגישו הצדדים הסדר פשרה מתוקן. הפירוט להלן יתייחס להסדר המתוקן.

הסדר הפשרה

6.הקבוצה אשר עליה יחול ההסדר כוללת את "כל מי שרשום במשרד הרישוי כמחזיק (בעלים) של אחד או יותר מרכבי הקבוצה, בעבר, בהווה ו/או בעתיד". "רכבי הקבוצה" הוגדרו ככוללים את "כל רכבי סוזוקי Baleno אשר יובאו לישראל על-ידי המשיבה 1 ושווקו בין שנת 2016 לשנת 2021 (כולל)".

7.על פי הסדר הפשרה, תקופת האחריות לרכבי הקבוצה תוארך מהמועד בו פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה יהפוך לחלוט ("המועד הקובע") ועד 12 חודשים לאחר המועד הקובע, וזאת בכל הנוגע לתופעת ההגה הדביק. במסגרת אחריות זו, כל חבר קבוצה הסבור כי תופעת ההגה הדביק התרחשה ברכבו יהיה זכאי לבדיקה ולטיפול בתופעה ללא עלות במרכזי השירות המורשים.

עוד קובע ההסדר השבה לחברי הקבוצה ששילמו עבור טיפול בתופעת ההגה הדביק כדלקמן: חבר קבוצה אשר שילם עבור הטיפול באחד ממרכזי השירות המורשים של המשיבה 1 או במוסך מורשה של משרד התחבורה יקבל זיכוי בסך 350 ש"ח (כולל מע"מ), ובלבד שהטיפול נעשה בשנה הרביעית או החמישית ממועד מסירת הרכב לרוכש הראשון. אולם, חבר קבוצה כאמור אשר נשא בתשלום עבור טיפול שכלל החלפה של מוט ההגה במוט חדש יקבל זיכוי בסך 2,800 ש"ח (כולל מע"מ). חבר קבוצה שרכבו טופל בקשר עם התופעה יותר מפעם אחת (לא כולל החלפה של מוט ההיגוי), יזוכה בגין שני טיפולים לכל היותר (שובר בסך 700 ש"ח) ובלבד שלפחות שניים מהטיפולים בוצעו במרכזי השירות המורשים של המשיבה 1.

הזיכוי יינתן בדמות שובר שניתן יהיה לממשו בגין שירותי תחזוקה, טיפול תקופתי, תיקון רכב ורכישה מהדלפק של חלפים ואביזרים מקוריים של המשיבה 2 באחד ממרכזי השירות המורשים של המשיבה 1. שובר הזיכוי יהיה ניתן למימוש במלואו בכניסה אחת למרכז השירות המורשה, ויועמד באופן אישי ובלתי ניתן להעברה או המרה. ככל שחבר הקבוצה אינו מחזיק עוד ברכב הקבוצה, שובר הזיכוי יהיה ניתן למימוש במלואו לרכישה מהדלפק של חלפים ואביזרים. שובר הזיכוי יעמוד בתוקף למשך 12 חודשים מיום מסירתו לחבר הקבוצה.

8.הזיכוי יינתן לחבר הקבוצה או למי שנשא בפועל בעלות הטיפול, כמשתקף מהחשבונית, בכפוף לכך שיגיש בקשה מתאימה. ככל שהזיכוי יינתן למי שאינו בעל הרכב, יצהיר מבקש הזיכוי כי ככל שיהיו לבעל הרכב טענות הוא נוטל על עצמו את הסדרתן. לצורך הגשת הבקשה תקים המשיבה 1 אתר אינטרנט ייעודי תוך 60 יום לאחר המועד הקובע. הגשת בקשה תבוצע באמצעות טופס בקשה מקוון שיהיה זמין באתר. בקשות לקבלת זיכוי תוגשנה תוך 90 יום לאחר המועד בו אתר האינטרנט יעלה לאוויר, והן תיבדקנה תוך 90 יום לאחר הגשתן. לבקשות תצורף חשבונית מס כדין ממרכז השירות או מהמוסך המורשה בו בוצע התיקון.

9.הוסכם כי מלבד דרכי הפרסום המפורטות בחוק תפרסם המשיבה 1 את ההסדר באתר האינטרנט שלה, וכן תודיע עליו לחברי הקבוצה בדיוור ישיר ובמסרונים, לפי פרטי ההתקשרות המצויים במאגרי המידע שלה.

10.הצדדים המליצו לפסוק גמול והחזר הוצאות למבקשים ושכר טרחה לבאי כוחם בסך כולל של 300,000 ש"ח (לא כולל מע"מ), מתוכם 60,000 ש"ח גמול למבקשים ו-240,000 ש"ח שכר טרחה לבאי כוחם. התשלום יבוצע תוך 60 ימים מהמועד הקובע. התבקש פטור מתשלום חלקה השני של האגרה, והוסכם כי ככל שהבקשה תתקבל ישפו המשיבות את המבקשים על חלקה הראשון של האגרה. כן התבקש להימנע ממינוי בודק.

11.לא הוגשו התנגדויות לבקשה לאישור הסדר הפשרה. הוגשה בקשה אחת ליציאה מהקבוצה, שאושרה בהסכמה. כפי שצוין לעיל, הגורמים המקצועיים במדינה הגישו הערות להסדר. חלק מההערות התקבלו וההסדר תוקן, וליתר ההערות אדרש להלן בעת הדיון בשאלת אישור ההסדר. עוד אציין, כי המשיבות הסכימו שהסכם הפשרה לא יקים מעשה בית דין בכל הנוגע לטענה לליקוי בטיחותי.

דיון והכרעה

12.סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". סעיף 19(ג)(2) לחוק קובע, רשימה של שיקולים אשר על בית המשפט להתחשב בהם בהחלטתו האם לאשר את הפשרה.

בקשת האישור עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) לחוק תובענות ייצוגיות. מדובר בנושא הנכנס לגדרה של התוספת השנייה לחוק. אשר לעילת התביעה, בשלב זה אין אפשרות להכריע בה לגופה, אולם לצורך בחינת ההסדר די בכך שהבקשה מצביעה לכאורה על קיומה של עילה. תנאי זה מתקיים. כמו כן, מתקיימים לכאורה יתר התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק. השאלה העיקרית העומדת על הפרק היא האם הסדר הפשרה הוא ראוי, הוגן וסביר, בהתאם לפרמטרים הקבועים בסעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות.

13.ככלל, בחינת הגינותו של הסדר פשרה מתבצעת על דרך שקלול הסיכונים והסיכויים הכרוכים בבירור ההליך עד תומו, ובחינתם אל מול התוצאה המוסכמת (ראו, ע"א 2398/22 שולץ נ' הוט מובייל בע"מ (30.11.2022); בר"מ 2744/19‏ עיריית עכו נ' בריל תעשיות נעליים בע"מ (10.3.2021)). כמו כן, יש לשקול את העובדה שההסדר מביא לחיסכון בעלויות ולהקדמת הפיצוי לקבוצה (ע"א 2398/22 הנ"ל, שם).