ת"צ 35507-06-14 ניזרי נ' נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד ואח'
|
ת"צ בית המשפט המחוזי |
35507-06-14
15.5.2016 |
|
בפני השופטת: אסתר שטמר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקש:: משה עמוס ניזרי |
משיבים:: 1. נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד 2. דלק קידוחים - שותפות מוגבלת 3. אבנר חפושי נפט 4. ישראמקו-נגב 2 5. דור חיפושי גז שותפות מוגבלת |
| החלטה | |
|
שתי בקשות מאת המשיבות בבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשו לאחרונה, האחת – להורות ליועץ המשפטי לממשלה לשקול הגשת עמדה מטעמו בהליך זה. השניה – בקשה לסילוק על הסף של בקשת האישור. אני סבורה כי ראוי לקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה טרם דיון בבקשה לסילוק על הסף של בקשת האישור.
המשיבות טוענות כי הסעד המבוקש בבקשה לאישור תובענה ייצוגית מהווה נסיון לתקוף בתקיפה עקיפה את אסדרת מחירי הגז בישראל, לאחר שנסיון לתקיפה ישירה בבג"ץ לא הועיל (בג"ץ 4374/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל (ע"ר) נ' ראש ממשלת ישראל (27.3.2016) ( "בג"ץ מתווה הגז").
כן נטען כי בקשת האישור מנסה להפוך ולבטל את החלטת הממשלה בענין מתווה הגז וגם את פסק הדין בבג"ץ בענין מתווה הגז.
עוד נטען כי מטרת הבקשה להביא לביטול מנגנון פיקוח המחירים שקבעה ממשלת ישראל במתווה הגז והחלפתו בפיקוח מחירים שיפוטי, שיביא לביטול מתווה הגז כולו. בכלל, לא יתכן שהתיחסות לנושא מתווה הגז דרך השיקול הצר בסעיף 29א(ב)(1) בחוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988 תגבר על מכלול השיקולים שהוצגו בתגובת המדינה לעתירה בענין מתווה הגז.
המשיבות בבקשת האישור סבורות כי לנוכח עמדת המדינה בבג"ץ (סעיפים 437-441) שמבהירה את החלטת הממשלה בדבר המנגנון המאסדר את הפיקוח על מחירי הגז – יש להניח כי היועץ המשפטי לממשלה יראה חשיבות בהתייצבות בהליך זה. יתרה מזו, כי אם היועץ המשפטי לממשלה לא יתייצב לדיון, לא יהיה מי שיביא בפני בית המשפט שקולים חשובים לשמירת האינטרס הציבורי.
המשיבות הוסיפו ובקשו התיחסות מפורשת של היועץ המשפטי לממשלה לשאלות מסוימות.
לדעת המשיבות, ככל שהיועץ המשפטי יבחר להגיש עמדה מטעמו, היא תהיה רלוונטית לצורך הכרעה גם בבקשה לסילוק על הסף.
ב"כ המבקש סבורים כי אין בבקשות אלו אלא משום נסיון למנוע את קיומן של ישיבות ההוכחות שנקבעו זה מכבר לחודש יולי 2016. חודשיים לפני שישיבות אלו אמורות להתקיים, ברי כי לא ניתן יהיה לשמוע את עמדת היועץ המשפטי ולהכריע בבקשות לגופן. משום השיהוי בהגשת הבקשות יש לדחותן, לטעמם. השיהוי משפיע גם על הנזק שנגרם שהמבקש העמיד על כ-2 מיליארד ₪ בשנה. ב"כ המבקש והמומחה מטעמו נערכו לישיבות ההוכחות, ואין בבקשות אלא משום נסיון נוסף להכביד עליהם. על כן, מבחינת יעילות הדיון יש לדחות את הבקשה.
לגוף הענין, אין בבקשה חדש, לדעת ב"כ המבקש: לכתחילה סברו המשיבות כי לתובענה הייצוגית עלולה להיות השלכה עצומה על האינטרס הציבורי ועל משק הגז הטבעי בישראל. לדעת ב"כ המבקש היה על המשיבות לפנות ליועץ המשפטי לממשלה מראש, טרם הפניה לבית המשפט. מכל מקום, היועץ המשפטי לממשלה מכיר היטב תביעה זו, שתוארה גם בעתירה לבג"ץ. חזקה כי אילו סבר שעליו להתייצב לדיון, היה עושה כן.
אכן, מדובר בשיהוי בלתי סביר בהגשת הבקשה: הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה ביום 18.6.2014, קדם המשפט האחרון התקיים ביום 21.1.2016, ועוד ביום 9.8.2015 נקבעה שמיעת המומחים מחו"ל לחודש יולי 2016.
כל אחד ממועדים אלו היו סביר יותר להגשת בקשת המשיבות להורות ליועץ המשפטי לשקול התייצבות להליך, מאשר המועד שבו הוגשה הבקשה (20.4.2016).
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|