ת"צ 35050-06-15 דיין נ' המוסד לביטוח לאומי סניף עפולה

1.זוהי בקשה למתן סעדים זמניים במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, העוסקת בחיובים אותם מטיל המשיב, המוסד לביטוח לאומי, על "חייבים", כהגדרתם בחוק המזונות (הבטחת תשלום) התשל"ב - 1972, ואופן גבייתם מאת החייבים.

הרקע:

2.המבקש הינו "חייב" כהגדרתו בחוק המזונות (הבטחת תשלום) התשל"ב-1972 (להלן: "חוק המזונות"), לאחר שנפסקו לחובתו מזונות לגרושתו, (להלן: "הזוכה"), עבור ילדיו, בפסק דינו של בית הדין הרבני האזורי בחיפה, מיום 31/08/99. פסק הדין אישר הסכם גירושין שנערך בין הצדדים, בו הוסכם כי החיוב החודשי עבור מזונות הילדים יהיה בגובה 1,000 ₪ לחודש, עד הגיע הילדה הקטנה ביותר לגיל בגרות, כשסכום זה צמוד לתוספת המשולמת לשכירים.

3.קדמה לפסק הדין הנ"ל החלטה לחייב את המבקש לשלם לזוכה מזונות זמניים בסכום של 4,500 ₪ (בצירוף משכנתא וארנונה).

4.בהתאם לחוק המזונות, החל המשיב לשלם לזוכה תשלומים עבור מזונות הילדים החל מנובמבר 1999 ועד 26/12/12 (מועד בו הגיעה בתו הקטנה של המבקש לגיל 18).

לשם גביית החוב מהמבקש, נפתח כנגדו תיק הוצל"פ 03-02594-00-3 (להלן: "תיק ההוצאה לפועל"). המבקש שילם במהלך השנים תשלומים על חשבון החוב וביולי 2014 הגיע להסדר עם פקידת המוסד, במסגרתו התחייב לשלם את יתרת החוב בתשלומים, ובהתאם להסדר גם שילם תשלומים בסכום מצטבר של 22,000 ₪ עד חודש אוגוסט 2012, אז הפסיק לשלם את התשלומים כמוסכם.

5.טענותיו של המבקש כנגד החוב נפרסו על פני עמודים רבים, הנתמכים במאות עמודי נספחים. עיקר טענתו, כפי העולה מן הדיון שהתקיים בבקשה, הוא שהמשיב אפשר לזוכה להמשיך ולפעול לשם גביית אותם תשלומי מזונות , התשלומים ששילם המבקש ישירות לזוכה, באמצעות תיק ההוצאה לפועל שהיא ניהלה כנגדו, או במסגרת תיק פש"ר, לא נוכו ולא קוזזו מיתרת החוב שלו, אצל המשיב, כך שהמשיב נדרש לשלם תשלומים כפולים עבור חוב המזונות ובפועל כבר שילם את כל החוב החל עליו.

לתמיכה בטענה זו צירף המבקש חוות דעת חשבונאית, המאשרת לגרסתו, טענה זו.

6.על סמך טיעונים אלה מתבקש בית המשפט ליתן צו מניעה אשר יורה למשיב להימנע מכל פעולה של גבייה מהמבקש בכל דרך שהיא, לרבות באמצעות נקיטת הליכים בתיק ההוצאה לפועל, ליתן צו שיורה על השהיית כל ההליכים המתנהלים כנגדו, על ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוצא כנגדו, ועל ביטול כל העיקולים שהוטלו עליו.

7.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים בכתב ושמעתי את טיעוניהם בהרחבה בעל פה, לא שוכנעתי כי המבקש הצליח להצביע על נימוקים משכנעים למתן הסעד המבוקש, מן הנימוקים הבאים: