אילי נ' מדינת ישראל - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים,ת"צ 67904-07-25 כרואן נ' מדינת ישראל - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

לפני בקשת המשיבה (להלן גם: "משרד התחבורה") לסילוק על הסף של חלקים נרחבים משתי בקשות אישור תובענות ייצוגיות שהוגשו כנגד משרד התחבורה באותו עניין, שעיקרן טענות לרשלנות בדיוור והפצת רישיונות נהיגה לציבור הנהגים. בקשת האישור הראשונה הוגשה בבית משפט זה, והשנייה הוגשה בבית המשפט המחוזי מרכז – לוד (להלן: "בקשת כרואן", "בקשת אילי", "בקשות האישור" ביחד). בנוסף מבוקש על ידי משרד התחבורה להאריך את המועד להגשת הודעת חדילה חלקית ולביצוע חדילה בפועל ביחס ליתרת בקשות האישור, ולדחות את בקשות האישור על יסוד החדילה.

אסקור להלן את עניינה של כל אחת מבקשות האישור.

בקשת כרואן

בבקשת כרואן נטען כי הבקשה הוגשה בגין מחדלים חמורים ומתמשכים בטיפול משרד התחבורה בהנפקת רישיונות נהיגה. מטרת בקשת כרואן כפי שהוצהר במבוא לבקשת האישור, היא להעניק סעד לציבור הרחב של מי ששילם אגרה לצורך הנפקת רישיון נהיגה חדש או חלופי אך לא קיבל את הרישיון, או קיבל את הרישיון לאחר עיכוב ניכר, וזאת תוך פגיעה בפרטיות, בזכות לקבלת שירות ציבורי ראוי ובזכויות יסוד נוספות.

נטען בנוסף בבקשת כרואן כי המבקש שילם אגרה לצורך הנפקת רישיון נהיגה חלופי לאחר שאיבד את רישיונו, אך הרישיון לא סופק לו. המבקש נאלץ לבצע פניות חוזרות למשיבה ולשלם פעמיים אגרה בסך 22 ₪ בשל מחדליה המתמשכים. הוסבר כי התנהלות המשיבה היא שיטתית ולכן מוגשת תובענה ייצוגית. אזרחים רבים פונים לשירות הלקוחות של המשיבה ומבזבזים את זמנם.

ברוב המקרים המשיבה טוענת כי רישיון הנהיגה נשלח בדואר רגיל ולא בדואר רשום, ולכן אין אפשרות לעקוב אחר המסירה. כמו כן נטען כי הרישיונות מגיעים לכתובות שגויות ופרטיהם האישיים של הנהגים נחשפים לגורמים לא מוסמכים.

עילות התביעה שמכוחן הוגשה בקשת כרואן: רשלנות, הפרת חובה חקוקה, הפרת חוק הגנת הפרטיות, הפרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת חובת תום הלב.

הסעדים הנתבעים בבקשת כרואן: סעד הצהרתי, פיצוי והשבה, צו עשה, פיצויים לדוגמא.

הקבוצה שמבוקש לייצג בבקשת כרואן היא: "כלל אזרחי ותושבי ישראל, אשר בשנתיים שקדמו לבקשה עברו טסט ו/או ביקשו רישיון נהיגה חלופי, שילמו אגרה כדין אך לא קיבלו את הרישיון הקבוע או לא קיבלו תוך זמן סביר".

בקשת אילי

בבקשת אילי נטען כי עניינה בהתנהלות של משרד התחבורה אשר גובה מעשרות אלפי אזרחים בעלי רישיון נהיגה אגרה עבור הנפקה ומשלוח רישיון נהיגה לידי בעלי הרישיון, אך למרות זאת רישיונות הנהיגה אינם מגיעים לידי בעליהם. זאת הגם שהם בעלי רישיון נהיגה מאושר ותקף, ושילמו את האגרה עבור משלוח רישיון הנהיגה הקבוע וקבלתו הפיזית לידיהם. בעלי רישיון נהיגה המבקשים לקבל לידיהם את רישיון הנהיגה הקבוע נאלצים לשלם אגרה בשנית "אגרת כפל הרישיון", זאת בשל כישלון משרד התחבורה להמציא להם את רישיון הנהיגה הקבוע. גביית אגרת כפל הרישיון בשנית מהווה גביית אגרה שלא כדין.

בנוסף נטען כי עשויים להיות שני מקרים של גביית אגרת כפל הרישיון שלא כדין: המקרה הראשון עוסק בהנפקת רישיון נהיגה חדש או מחודש. בעלי רישיון הנהיגה שילמו כנגד הנפקתו וקבלתו של רישיון הנהיגה הקבוע שלא הגיע לידיהם. בפנייתם לקבל את רישיון הנהיגה הקבוע הם נדרשים לתשלום אגרת כפל הרישיון הגם שהם שילמו כבר על הנפקת רישיון הנהיגה ובתוך כך היה על משרד התחבורה להמציא להם את רישיון הנהיגה הקבוע והוא כשל בכך. זוהי גביית אגרה שלא כדין.

המקרה השני עוסק במצבים של תשלום אגרת כפל רישיון נהיגה לבקשת בעל רישיון המבקש לקבל עותק של רישיון הנהיגה הקבוע, אם זה נגנב, אבד, בלוי, עודכן וכדומה. בעל רישיון הנהיגה משלם עבור אגרת כפל הרישיון. במקרים רבים רישיון הנהיגה הקבוע לא מגיע לידיהם. בעלי רישיון הנהיגה המבקשים לקבל לידיהם את רישיון הנהיגה הקבוע משלמים בשנית, ולעתים בשלישית ואף יותר, את אגרת כפל הרישיון בשל כישלון משרד התחבורה להמציא להם את רישיון הנהיגה הקבוע. גביית אגרת כפל הרישיון בפעם הנוספת מהווה גם היא גביית אגרה שלא כדין.