ת"צ 31864-01-15 מנחם נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט

לאחר שעיינתי בבקשה למחיקה על הסף של הבקשה לאישור התביעה כייצוגית נגד המשיבה (המועצה להסדר ההימורים בספורט) שהוגשה ביום 25.11.15 ובתצהיר התמיכה שהוגש ביום 2.12.15, ובתשובת המשיבה לבקשת המבקש להסתלק מההליך, הגעתי למסקנה כי יש מקום לקבל את הבקשה ולמחוק את הבקשה לאישור תובענה כייצוגית. להלן טעמיי:

• עניינה של הבקשה בטענה כי בניגוד להצהרתה לפיה ההימור באתר האינטרנט אינו כרוך בעמלה ובדמי משלוח, גובה המשיבה את אותם דמי השתתפות בגין הימורים הנעשים באתר האינטרנט ובתחנות הטוטו. לשיטת המבקש, מאחר שביחס להימור הנעשה בתחנת הטוטו משולמת על ידי המשיבה עמלה לזכיין המפעיל את התחנה, הרי שמשמעות הדבר היא שגם במקרה של הימור הנעשה באתר האינטנרט של המשיבה משולמת עמלה למשיבה. במילים אחרות, לטענת המבקש הנוסח "ההימור באתר ללא עמלה ודמי משלוח" משמיע שהימור זה זול יותר מאשר הימור בתחנת הטוטו. בדיון שהתקיים ביום 8.6.2015 הבהרתי למבקש ולבאי כוחו, לאחר שקראתי את טענותיהם ושמעתי את הבהרותיהם בעל פה, כי על פני הדברים אין המסקנה שהם מסיקים עולה מהמצג שיצרה המשיבה. הנוסח "ללא עמלה וללא דמי משלוח" מלמד לכאורה כי לא נגבים סכומים נוספים מעבר למחיר הנקוב בגין ההימור (וזאת, להבדיל, ממצבים בהם נגבית תוספת תשלום בגין הזמנה באינטרנט), ואין בו כדי ללמד שהזמנה באינטרנט זולה יותר ממשלוח בתחנה. לאור זאת, הצעתי למבקש ובאי כוחו כי ישקלו האם הם מעוניינים בהמשך ניהול התובענה.

   

• ביום 31.8.15 הודיע המבקש כי הוא מעוניין בהמשך ניהול התובענה, וביקש כי המשיבה תמציא לו נתונים שונים הנוגעים לפעילותה (דו"חות כספיים, הסכמי עמלות והסכמי סליקה, פירוט העמלות ששולמו לחברות האשראי, פילוח מחזורי הפעילות באינטרנט וכיו"ב). בהחלטתי מיום 2.9.15 דחיתי בקשה זו מאחר שהנתונים הללו אינם מהסוג הדרוש להכרעה בבקשה, והוריתי כי התיק יקבע לחקירת מצהירים. לאחר מכן הגיש המבקש ביום 14.11.15 בקשה לתיקון התובענה, תוך ניסיון להוסיף עילת תביעה בדבר תמחור בלתי הוגן מכוח חוק ההגבלים העסקיים. בקשה זו נדחתה מאחר שלא הונחה ולו תשתית ראייתית ראשונית לעילה החדשה הנטענת. במקביל התבקשה הגשת חוות דעת בעניין הציפייה הסבירה של המשתמש הסביר למקרא הנוסח שמופיע באתר האינטרנט. בקשה זו הועברה להתייחסויות, ואולם בטרם ניתנה בה החלטה הודיע המבקש ביום 25.11.15 כי הוא מעוניין להסתלק מהתובענה.

• דומני שדי בסקירה התמציתית לעיל כדי ללמד שעסקינן בתובענה שסיכויי הצלחתה קלושים, וזאת משני היבטים: ראשית, העילה שמעלה הבקשה נראית על פניה קלושה ובלתי מבוססת (אינני מביע עמדה לגבי העילה שנזכרה בבקשה לתיקון התובענה, שכאמור כלל לא הונח לה בסיס עובדתי מינימאלי); שנית, המבקש ובאי הכוח המייצגים הגישו תביעה בלתי בשלה, והם מנסים לבססה מבחינה ראייתית ומשפטית במהלך התנהלותה. במצב דברים זה, טוב עשה המבקש כשהחליט לבסוף להסתלק מהתובענה.

בנסיבות העניין, ובשים לב לכך שהטענות שהועלו במסגרת התובענה אינן מגובשות בצורה משכנעת מבחינה משפטית ואינן מגובות בראיות מספיקות, אינני רואה טעם בהחלפת המבקש או באי הכוח המייצגים, ואף לא בפרסום דבר ההסתלקות או בקבלת תגובות לבקשה (וראו ע"א 1362/12 היועץ המשפטי לממשלה נ' סלקום ישראל בע"מ (ניתן ביום 3.5.2013), וכן החלטתי בעניין ת"צ 24356-04-10 הר עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (ניתנה ביום 22.12.2010)).

לאור זאת, נמחקת הבקשה להכרה בתובענה כייצוגית נגד המשיבה, ונדחית התביעה האישית של המבקש כנגדה.

התלבטתי לא מעט בשאלת הטלת ההוצאות על המבקש. ואולם בסופו של דבר לאור הודעת המשיבה מיום 25.11.2015, ובשים לב לכך שביחס למרבית בקשות המבקש ניתנה החלטה ללא בקשת התייחסות (מתוך שאיפה לחסוך מהצדדים עלויות מיותרות ביחס לבקשות שעל פניהן היו מחוסרות בסיס), הגעתי למסקנה כי ניתן במקרה זה שלא לעשות צו להוצאות.