ת"צ 27595-04-15 מואסי נ' מאכלי עולם ר.ז. בע"מ

1.בפניי בקשה מוסכמת לאישור הסתלקותה של הגב' היבא מואסי (להלן: "המבקשת") מבקשתה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה כנגד חברת מאכלי עולם ר.ז. בע"מ (להלן: "המשיבה"), מכוח סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק"). כן מבוקש, להורות על דחיית תביעתה האישית של המבקשת כנגד המשיבה.

הרקע לבקשה וטיעוני הצדדים

2.ביום 19/04/15 הגישה המבקשת לבית משפט זה תובענה ובקשה לאישור התובענה כייצוגית נגד המשיבה. ביסודה של בקשת האישור עמדה הטענה, כי המשיבה מפרה באופן בוטה את הוראות תקן ישראלי 1145, שעניינו בסימון מוצרי מזון (להלן: "התקן"),וזאת על ידי אי סימון רכיב זרעי החרדל על גבי אריזת המוצר "חרדל דיזון פלנצ'ס בתוספת דבש" (להלן: "המוצר") כנדרש על פי הוראות התקן. בכך עוולה המשיבה לטענת המבקשת כלפי ציבור הצרכנים בהפרת הוראות הדין, בהטעיה, בהפרת חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ובעשיית עושר שלא במשפט.

3.בעקבות הגשת התובענה ובקשת האישור, הגישה המשיבה ביום 01/11/15, הודעה ובקשה מטעמה, בה ציינה, כי לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה עוד בשנת 2012 תביעה ובקשת אישור באותו עניין וביחס לאותו מוצר היא ת"צ 9467-10-12 תורג'מן נ' דיפלומט ומאכלי עולם, אשר התבררה בפני כב' השופטת ש' אלמגור ובגדרה הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה הסתלק המבקש מבקשתו והמשיבה תיקנה את הכיתוב על גבי המוצר. הסכמות הצדדים הנ"ל קיבלו תוקף של פסק דין עוד ביום 15/07/15 (להלן: "התובענה הקודמת").

בנסיבות אלה ביקשה המשיבה להורות, כי אין עוד כל טעם ענייני בהמשך בירור ההליך שבפניי.

4.בהחלטתי מיום 02/11/15 קבעתי, כי בקשת המשיבה תידון בדיון שהיה קבוע בבקשת האישור ליום 08/11/15.

5.ביום 05/11/15, ועוד בטרם מועד הדיון שהיה קבוע לשמיעת בקשת האישור, הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להסתלקות המבקשת מבקשת האישור ולמחיקת תביעתה האישי. הבקשה נתמכה בתצהיר המבקשת ובא כוחה. בבקשה זו ציינה המבקשת, כי לאור העובדה, כי כבר ניתן פסק דין בתובענה הקודמת שעניינה באותו מוצר ולאור התחייבות המשיבה להקפיד על סימון מוצריה בהתאם להוראות הדין, מוותרת המבקשת וויתור סופי, מלא ומוחלט על כל טענותיה בתביעתה האישית ובבקשת האישור.

6.עם זאת, נחלקו הצדדים בעניין זכות המבקשת ובא כוחה לגמול ושכר טרחה בגין הגשת בקשת האישור, וביקשו לטעון בעניין זה.

7.המבקשת טענה, כי יש לפסוק גמול לטובתה וכן שכר טרחה לזכות בא כוחה, וזאת לאור העובדה, כי נכון למועד הגשת בקשת האישור מושא ההליך דנן, המשיבה לא תיקנה מאום ואף טרם ניתן פסק דין בעניין זה במסגרת התובענה הקודמת. בנוסף נטען, כי המבקשת ובא כוחה זכאים לגמול ושכר טרחה מכיוון שאין בפסק הדין שניתן בתובענה הקודמת כדי להוות מעשה בי-דין.