ת"צ 27435-04-15 עיאדאת מואסי נ' פרשמרקט בע"מ

1.בפניי בקשה מוסכמת למתן פסק דין הדוחה את התביעה הייצוגית שהגישה המבקשת כנגד המשיבה וכן את הבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית, וזאת מכוח סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

יצוין, כי בקשת ההסתלקות הוגשה עוד ביום 28/12/15. עם זאת, הבקשה הובאה לעיוני רק היום (29/03/16), ומכאן העיכוב במתן פסק הדין.

2.ביום 19/04/15 הגישה המבקשת תובענה ובקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית כנגד המשיבה. בבסיסן של התובענה ובקשת האישור עמדה טענת המבקשת, כי המשיבה שהיא חברה המנהלת ומפעילה רשת מרכולים וסופרמרקטים בפריסה ארצית, ואשר מוכרת ומשווקת מוצרי מזון, בשרים, מאפים, דגים, חומרי ניכוי וכיוצ"ב, פועלת בניגוד להוראות סעיף 14ז' לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), שעה שהיא מנפיקה שוברי זיכוי בגין השבת מוצריה כשאין היא מציינת על גבי שוברי הזיכוי את תוקפו של השובר והעובדה שניתן לממשו ללא כל תנאי או הגבלה.

3.ביום 10/09/15 הגישה המשיבה תגובתה לבקשת האישור. במסגרת התגובה טענה המשיבה, כי דין בקשת האישור להידחות, מאחר שהמבקשת לא הוכיחה את עמידתה בתנאי הסף הדרושים לשם אישור תביעתה כתביעה ייצוגית. נטען, כי מכלול טענותיה של המבקשת לרבות האסמכתאות אשר לכאורה תומכות בהן, מעלה כי מדובר בבקשת סרק שהוגשה ממניעים פסולים ומטרתה היחידה היא ניסיון התעשרות שלא כדין על חשבון המשיבה.

לגופו של עניין, טענה המשיבה, כי בניגוד לתמונה המשתמעת מכתבי טענותיה של המבקשת, אין באמתחתה של המבקשת כל עילה, שכן המשיבה מעולם לא קצבה ו/או הגבילה את תקופת מימוש שוברי הזיכוי המונפקים על ידה לקהל לקוחותיה.

4.ביום 15/11/15 התקיים בפניי דיון בבקשת האישור, בו השלימו הצדדים את טיעוניהם. בתומו של הדיון ניתנה לצדדים שהות לבחון דרך חלופית להסדרת המחלוקות ביניהם, והתיק נקבע לתזכורת פנימית.

5.כאמור, ביום 28/12/15, הגישו הצדדים בקשה בהסכמה למתן פסק דין הדוחה את התובענה ואת בקשת אישור התובענה כייצוגית, מכוח סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות. לבקשת ההסתלקות צורפו תצהירי המבקשת ובא כוחה, לפיהם לא קיבלו תמורה ו/או טובת הנאה כלשהי במסגרת ההסתלקות.

במסגרת בקשת ההסתלקות ציינו הצדדיים, כי לאחר דין ודברים בעניין התובענה שבנדון, הובהר למבקשת, כי המשיבה מעולם לא קצבה ולא הגבילה את תקופת מימוש שוברי הזיכוי המונפקים על ידה ומשכך אינה מפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן וכי שוברי הזיכוי הודפסו באופן שמונע את מחיקת הכתוב בהם, כך שנסיבות המתוארות המשיבה נוהגת כדין.

לאור הבהרות המשיבה, הגיעו הצדדים לידי הסכמה, כי תוגש בקשת ההסתלקות דנן, לפיה, לפנים משורת הדין, כל צד יישא בהוצאותיו. כן ביקשו הצדדים לפטור אותם מפרסום הודעה בדבר ההסתלקות, מלבד משלוח הודעה למנהל בתי המשפט.