פרי ואח' נ' הוט - מערכות תקשורת בע"מ ואח'

בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעוסקת באיסוף ציוד של המשיבות מבית המנויים לאחר סיום ההתקשרות.

המבקש 1 התקשר עם המשיבה 2 ("הוט טלקום") בהסכם לקבלת שידורי טלוויזיה ואינטרנט. התביעה מתייחסת למודם שנמסר לו בקשר לשרותי האינטרנט. המבקשים 2 ו-3 התקשרו עם המשיבה 1 ("הוט מערכות") לקבלת שידורי טלויזיה, והתביעה מתייחסת לממיר שנמסר לשימושם. ההתיחסות המשותפת אל המשיבות תהיה "הוט" או "המשיבות".

לטענת המבקשים, המשיבות אינן עומדות בתנאי הרשיון שניתן להן ע"י משרד התקשורת, בכך שלאחר סיום ההתקשרות אינן אוספות את ציוד הקצה בעצמן במועד שנקבע לכך, ואף גורמות ללקוחות להביא את הציוד אליהן, בטענת שוא שאם לא יעשו כן יחויבו בתשלום 100 ₪ בגין איסוף ע"י שליח של המשיבות. יתרה מזו, במקרים שונים הוט אכן מחייבת את הלקוחות בתשלום עבור האיסוף.

רקע

הרשיון הכללי לשידורי כבלים שניתן להוט מערכות קובע בסעיף 42.2.6:

"בהפסקת שירות כאמור לעיל רשאי בעל הרשיון להסיר את ציוד הקצה, בתיאום עם המנוי ובכפוף להסכם המנוי; אם ביקש זאת המנוי, יסיר בעל הרשיון את הציוד כאמור בתוך 14 יום מעת שביקש זאת המנוי".

ברשיון הכללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים שניתן להוט טלקום אין התיחסות מפורשת לעניננו. הוט טענה כי למרות שלפי הרשיון וההסכמים היא רשאית לדרוש מן הלקוחות להשיב את ציוד הקצה אליה, או להזמין איסוף בתשלום, בפועל היא מאפשרת ללקוחותיה להחזיר את הציוד אליה או להמתין לאיסוף על ידה (סעיפים 49-51 בתגובת הוט לבקשה לאישור תובענה ייצוגית).