ת"צ 22798-08-16 ליבנה נ' עירית נהריה

1.בפניי בקשה שהוגשה על ידי עיריית נהרייה (להלן: "המשיבה") לסילוק על הסף של הבקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית שהגיש מר אברהם ליבנה (להלן: "המבקש") כנגד המשיבה, וזאת בטענה כי נושא בקשת האישור אינו נמנה עם העניינים שבגינם ניתן להגיש תובענה ייצוגית בהתאם לסעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") וכן מחמת חוסר סמכות עניינית של בית המשפט לדון בתובענה הייצוגית.

התשתית העובדתית הרלוונטית וטענות הצדדים

2.ביום 09/08/16 הגיש המבקש תובענה ובקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית כנגד המשיבה (להלן בהתאמה: "התובענה" ו"בקשת האישור"). עניינן של התובענה ובקשת האישור בטענה כי המשיבה מפרה את הוראות החוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א-2011 (להלן: "חוק האריזות") בכך שאינה מציבה בתחומי שיפוטה פחים ראויים למחזור להפרדת אריזות כמתחייב מהוראות חוק האריזות.

3.במסגרת בקשת האישור טען המבקש כי ביום 07/07/16 ביקר בעיר נהריה. בעת ביקורו רכש צנצנת חרדל דיז'ון ומאפים במשקל. לאחר שסיים לאכול את המוצרים, חפץ המבקש לזרוק את אריזות וקופסאות המוצרים לפח מחזור, אולם לתדהמתו גילה כי אין בשטחי המשיבה פח ראוי למחזור להפרדת אריזות. בשל כך נאלץ המבקש לטענתו לקחת את הכלים הריקים עמו בתיק, בכדי לזרקם בפח מחזור בעיר מגוריו מודיעין, בה ידע כי קיים פח מחזור ראוי העונה על דרישות חוק האריזות.

4.למען שלמות התמונה יצוין כי במקביל להליך דנן פתח המבקש בהליך נוסף, באותו עניין ממש, כנגד עיריית עכו המתנהל בפני כב' השופט יגאל גריל במסגרת ת"צ 22942-08-16 (להלן: "ההליך המקביל").

מההליך המקביל עולה, כי באותו יום בו נסע המבקש לעיר נהרייה (ביום 07/07/16), ובדרכו חזרה ממנה עצר המבקש בעיר עכו, שם רכש קרטון חלב וקופסת זיתים מגולענים. לאחר שסיים לאכול את המוצרים, חפץ המבקש לזרוק את אריזות המוצרים בפחי אשפה ייעודיים העונים על הוראות חוק האריזות ואולם הדבר לא הסתייע בידו בהעדר פחי מחזור מתאימים בעיר עכו. לכן נאלץ המבקש לטענתו לקחת את האריזות עמו ולזרוק אותם בפח אשפה מתאים בעיר מגוריו מודיעין.

5.העילות שמכוחן הגיש המבקש את בקשת האישור עניינן ברשלנות והפרת חובה חקוקה בהתאם לסעיפים 35 ו-63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; הפרת הוראות חוק האריזות; עשיית עושר ולא במשפט; פגיעה באוטונומיה של הרצון; הטעיה והפרת חובת הגילוי בהתאם לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"); הפרה של חובת תום הלב בהתאם לסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.

6.הקבוצה שבשמה הוגשה התובענה הייצוגית הוגדרה על ידי המבקש ככוללת את "כלל ציבור המבקרים ו/או העובדים ו/או הגרים בנהריה אשר המשיבה/נתבעת לא יישמה לגביהם את חוק 'הסדרת הטיפול באריזות, התשע"א-2011' מיום כניסת החוק לתוקף ועד למועד הגשת בקשה זו".

7.המבקש עתר לקבלת סעד כספי. בעניין זה העמיד המבקש את תביעתו האישית על סך של 39 ₪ כאשר סכום התובענה הייצוגית הכולל הועמד על סך של 3,045,000 ₪.