ת"צ 21937-05-11 כהן נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, בהתאם לסעיפים 18-19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק).

אחר קבלת הבקשה הוריתי על פרסום אודותיה כדין, וכך פעלו הצדדים. המועד להגשת התנגדויות חלף, ללא שהוגשו התנגדויות. נציגת היועץ המשפטי לממשלה הודיעה, כי אין התנגדות מצד היועץ לאישור הסדר הפשרה, אך ביקשה להעיר מספר הערות, אשר קיבלו מענה בהמשך על-ידי הצדדים.

עניינה של התובענה בתמצית

המבקשת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד פרטנר, אשר עניינה חיוב תשלום חודשי קבוע בגין שירות גיבוי Orange Forever (להלן – השירות) לבעלי מכשיר iPhone (להלן – אייפון ו/או המכשיר), בעוד שבפועל לא העניקה את שירות הגיבוי, מאחר שלא היה בידיה את הטכנולוגיה הדרושה לכך. כעולה מהבקשה, הודתה פרטנר בפני המבקשת, כי אין בידיה את הטכנולוגיה הדרושה לגיבוי מכשיר האייפון המשווק על ידה, והודיעה למבקשת, אשר מכשיר האייפון שלה נגנב, כי ביכולתה לשחזר אך ורק את אנשי הקשר (אך לא את התכנים והודעות הטקסט), וגם זאת רק עד למועד שדרוג המכשיר למכשיר האייפון.

בבקשת האישור נטען, כי במעשיה ובמחדליה אלה, הפרה פרטנר את התחייבויותיה ביחס לחברי הקבוצה, באופן המהווה הפרת הסכם כמשמעותה בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, הטעייה צרכנית בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, וכן עשיית עושר ולא במשפט כמשמעותה בסעיף 1 בחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979. הסעד אשר נתבע במסגרת הבקשה הינו השבה של התשלומים אשר נגבו על ידי פרטנר עבור השירות, ממנויים שהחזיקו בפלאפון מסוג אייפון שעה שהיו מנויים בשירות.

בתשובתה ציינה פרטנר, כי אין בסיס עובדתי ומשפטי לכתב התביעה ולבקשה לאישור התובענה כייצוגית. פרטנר טענה, בין היתר, כי השירות ניתן לשימוש במכשיר האייפון והוא מסופק בפועל לבעלי מכשיר זה, כאשר המידע המגובה הוא המידע שנשמר על ידי הלקוח על גבי הכרטיס החכם (SIM) בלבד. לטענתה, הדבר מובהר היטב ללקוחות הרוכשים את מכשיר האייפון כבר במעמד הרכישה, אשר מקבלים לידיהם דף מידע.

בהחלטה מיום 27.8.2013, אישרתי את ניהול התובענה כייצוגית בעילות של הטעייה צרכנית ועשיית עושר ולא במשפט, אחר שמצאתי שקיים סיכוי סביר שהתובענה תוכרע לטובת חברי הקבוצה נוכח האפקטיביות המוגבלת של השירות שהציעה פרטנר וקשיים בכל הנוגע למידע שנמסר ללקוחות בעניין זה. חברי הקבוצה הוגדרו כ"לקוחות המשיבה המחזיקים בטלפון סלולרי מסוג אייפון, אשר חויבו על ידי המשיבה בגין השירות, במהלך שבע השנים שקדמו להגשת התביעה".

לאחר הגשת הראיות בתיק העיקרי שמעו הצדדים את הערות בית המשפט, וניהלו ביניהם משא ומתן לפשרה אשר בסופו של דבר הבשיל לכדי הסדר שהובא לאישור.

הסדר הפשרה